"פרקו נזמי הזהב אשר
באזני נשיכם בניכם ובנותיכם ויתפרקו את נזמי הזהב אשר
באזניהם" (לב,ב-ג).
"באזני נשיכם - אמר אהרן בלבו הנשים והילדים חסים. על תכשיטיהן שמא יתעכב הדבר ובתוך כך יבוא משה. והם [=הגברים] לא המתינו ופרקו מעל עצמן" (רש"י).
"הנשים בטלות ממלאכה [=בר"ח]... לזכר
שלא היו באותו חטא" (טור או"ח תיז על-פי פדר"א מד).
פסטיבל 'לוינשטיין' בעת כתיבת השורות
דרמת הרב יגאל לוינשטיין בעיצומה. ייתכן שעד עת קריאתן -
התקשורת, ארגוני הנשים ואישי ציבור ליברליים ימצאו להם טרף אחר. לפני שאביע עמדה לגופה של עמדתו אתייחס למוקד הדרמה;
התנפלות באיומים על הדובר, משהו כמו: "להפסיק מיד את התקציבים למוסדו"; "לאסור עליו לחנך"; "להחרים ביקורי אישים ממלכתיים וצבאיים במוסד", וכיו"ב.
ולמי שלא יודע במה דברים אמורים הנה רקע קצר;
הרב יגאל לוינשטיין, רב מרכזי במכינת עלי המפוארה המעוטרת בכתרים צבאיים-ממלכתיים, העז להביע עמדה נוקבת נגד שירות בנות ביחידות קרביות בשיחה 'סגורה' (כלום יש דבר כזה בעידן הקלטות הסתר והדלפות מיידיות) שנשא בפני תלמידי מכינת-אחות, 'מורעלי צבא' הניצבים בפני גיוס. סגנונו של הרב היה מאוד פוגעני במין הנשי (משהו כמו: הן תהיינה 'קוליות' ולא חמות להתחתן אתן). התקשורת צירפה מיד את התבטאותו הבוטה לפני חדשים אחדים נגד הקהילה החד-מינית.
אינני מזדהה עם
הסגנון הצורם מאוד את אזניי, ובפרט אם הוא יוצא מפי
רב-מחנך ובהיכלה של תורה. אבל מה לעשות, התברר לי כי זה סגנונו של האיש; מחוספס, סחבקי, שפת חבר'המן צבאי, לשון סטנדאפיסט מורשת 'הגששים'. אינני מכיר את האיש ואת שיחו (פרט להיכרות ציבורית) אך כנראה ששפה ירודה זו נרכשה במחוזות צה"ל ולא בבית המדרש. אגב, לא ברור לי האם השורות האחרונות משרתות את הסניגוריה או את הקטיגוריה, או את שתיהן?
כאמור, תפוח עסיסי נפל לידי ארגוני הנשים והתקשורת ומיד החל הפסטיבל. אחד מרגעי השיא היו תיאורים עסיסיים על תחרות פנימית בערוץ השני מי יזכה לראיין את האיש; האם יאיר שרקי או סיון רהב-מאיר? התקשורת חשפה 'עלילות מאחורי הפרגוד' כתת דרמה בפרשה (סיון זכתה במרוץ. אוי מה היה לנו, ולערוץ השני, מזעמן של ארגוני הנשים אם יאיר היה זוכה...)
'טרור' ארגוני הנשים ולגופה של עמדת הרב יגאל; אני חש הזדהות עם הדעות המקצועיות לפיהן הצבת נשים בתפקידים קרביים בחי"ר פוגעת בכושר הלחימה הצה"לי, בשל הבדלים פיסיולוגיים בין המינים. הקמת גדודים קרביים משותפים תורמת אומנם להעלאת המוראל, אך כזה המהופך למוראל המלחמתי, הנחוש, ההסתערותי; קוראים לו המתח המיני.
'
טרור ארגוני הנשים' (השתמשתי בביטוי זה בשיחות סגורות. מסתמא כבר הוקלטתי. ממילא תקציבי מכון 'צומת' זעומים...)
מוכן להקריב את ערכי הביטחון למען השויון וההעצמה הנשית, שהם-הם הערכים המוחלטים בעולמן! אגב, אינני מקבל - ללא הוכחה -את הטיעון שיד השמאל הפוליטי במעל זה, להחליש את צה"ל מעין עצת בלעם וד"ל.
טרור פמיניסטי זה תוקף בכל גיזרה אפשרית; כנסים תורניים שאשה לא מרצה בהם; העדר מועמדת נשית לכהונת מנכ"ל בתי הדין הרבניים; בקרוב גם דרישה לאפשר להן כהונת רבנות עיר או ישוב, שהרי יש רבות אורתודוקסיות. וכמובן כמובן בקריאת תורה נשית צדקנית בכותל בראשי חדשים, "לפי שלא חטאו בעגל" כמבואר בציטטין בראש המדור.
אך אל דאגה! הבטאון שאתם מחזיקים ביד מוגן מפני הדביזיה הנשית הלוחמת; כותבות בו נשים ואפילו בעמוד הפותח...