נראה שהלבנונים לא יכולים לשכוח את פצעי העבר בהיסטוריה המודרנית שלהם ומדי פעם הם מחטטים בפצעיהם כדי להפיק לקחים מהמתרחש במדינה. שבוע בלבד חלף מאז ביקורו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס בלבנון וכבר יצאה נגדו אחת הדמויות הבכירות בלבנון, הפטריארך המארוני בשארה בוטרוס אלראעי.
בראיון שהעניק בתחילת השבוע לתוכנית "חדית' אלערב" בערוץ "סקיי ניוז" בשפה הערבית הוא התייחס לבעיית הפליטים הסורים שהגיעו ללבנון וניצל את ההזדמנות לסגור חשבון עם אש"פ.
הוא האשים את הפליטים פלשתינים בגרימת מלחמת האזרחים בלבנון ב1975, הביע שאט נפש ממספרם ההולך וגדל במדינה וקרא להם לצאת מלבנון.
ההתבטאות החריפה של בשארה אלראעי באה יומיים לאחר חילופי ירי כבדים בין גורמים פלשתינים לגורמים לבנונים במחנה הפליטים עין אלחילווה שבמהלכם נפצעו 6 אנשים, אחד מהם בכיר בתנועת חמאס.
זעם בקרב פלשתינים דבריו של הפטריארך המארוני שמשקפים את השנאה של העדה הנוצרית-מארונית לפלשתינים, עוררו סערה בלבנון וגל של גינויים אך קול המחאה של הרש"פ, אש"פ או תנועת חמאס לא נשמע.
גם בשטחים היה זעם רב על דבריו של הפטריארך אלראעי וגורמים בכירים בתנועת פתח הסבירו את שתיקתו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס בכך שהוא חושש שכל התבטאות בנושא תסבך את 400 אלף פלשתינים החיים ב-12 מחנות הפליטים בלבנון.
בפגישה עם נשיא לבנון החדש מישל עון ב-23 בפברואר אמר מחמוד עבאס כי "הפליטים פלשתינים בלבנון הם אורחים והם ישובו לבתיהם ולמולדתם הפלשתינית". עם זאת, יו"ר הרש"פ נמנע מלבקר במהלך ביקורו בלבנון במחנות הפליטים, דבר שעורר זעם רב בקרב תושבי המחנות.
מקורביו נימקו זאת במצב הביטחוני הרעוע במחנות הפליטים, אולם הדבר מעיד על ירידת מעמדו ומעמד תנועת פתח בקרב הפליטים פלשתינים. נציגי פתח התפטרו באחרונה מחברותם בוועדה הביטחונית המשותפת של הפלגים פלשתינים לשמירת הביטחון במחנות הפליטים.
דבריו של יו"ר הרש"פ במהלך ביקורו בלבנון מעידים על כך שעבאס ממשיך להשלות את הפליטים פלשתינים בדבר אפשרות חזרתם לבתיהם ולרכושם אך במחנות הפליטים פלשתינים בלבנון יש אכזבה גדולה מההבטחות שלו.
אין זו הפעם הראשונה שמחמוד עבאס מבקר בלבנון וביקורו שם נחשב לביקור טקסי ולא לביקור שנועד להתמודד עם הבעיות הקשות של הפליטים במדינה. זאת ועוד, כוחו של מחמד דחלאן, יריבו הפוליטי המר של מחמוד עבאס, הינו חזק מאוד בקרב מחנות הפליטים בלבנון, ורבים מהפליטים תולים בו תקוות ולא במחמוד עבאס.
אתר החדשות הלבנוני "ג'נוביה" דיווח ב-24 בפברואר כי נשיא לבנון מישל עון דחה את הצעתו של מחמוד עבאס שצבא לבנון יכנס למחנות הפליטים ויפרוס שם את שליטתו הביטחונית. במחנות הפליטים בלבנון יש כעס רב על הצעתו של יו"ר הרש"פ ורבים מהפליטים רואים בה ניסיון התחמקות של אש"פ ועבאס מהטיפול בבעייתם וניסיון להרוויח זמן.
מצבם של הפליטים פלשתינים הגרים בלבנון הוא הגרוע ביותר בהשוואה לשאר פלשתינים המתגוררים בפזורה. הם סגורים בתוך מחנות פליטים, חיים ברמת חיים נמוכה ונתונים למאבקים בין פלגים שונים בלבנון ובין הפלגים פלשתינים לבין עצמם. לבנון מונעת מהם זכויות בטענה שנוכחותם במדינה הינה זמנית עד לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני.
אחת הבעיות העיקריות הינה כוונתה של ממשלת לבנון להקים גדר ביטחון גבוהה סביב מחנה הפליטים עין אלחילווה הסמוך לצידון, מדובר במחנה גדול המונה כ-80 אלף תושבים שבו יש מאבקים אלימים בין פלגים שונים, כולל בין תומכיו של מחמד דחלאן לנאמניו של מחמוד עבאס. הקמת הגדר ונקודות פיקוח אלקטרוניות מקשה על חיי הפליטים במחנה עין אלחילווה ונותנת להם תחושה של חיים בבית כלא גדול.
החותנת של יאסר ערפאת מי שהתגייסה להגן על הפליטים פלשתינים בגלוי הייתה העיתונאית המפורסמת הנוצריה ריימונדה טוויל, אמה של סוהא ערפאת והחותנת של
יאסר ערפאת.
במאמר שהיא פרסמה בעיתון הפלשתיני "אלקודס" המזרח ירושלמי ב-14 במרץ היא קראה לפטריארך המארוני בשארה אלראעי להתנצל על דבריו שפגעו בפליטים פלשתינים בלבנון.
"בעוד האפיפיור פותח את שערי הוותיקן בפני הפליטים אתה דורש מהם לחזור לארצם, לאן יחזרו הפליטים פלשתינים.. האם אתה רוצה לגרש את הפליטים בשם ישו הנוצרי מעוזם של הנדכאים?" היא כתבה במאמר.
רימונדה טוויל הטילה את האחריות למלחמת האזרחים בלבנון על הכנסייה הקתולית, על נשיא סוריה חאפז אלאסד, על הפלנגות ועל "הכוחות הלבנונים".
היא הזכירה לפטריארך אלראעי את טבח הפליטים פלשתינים בסברה ושתילא ולא שכחה להזכיר את המלחמות שהביא ארגון חיזבאללה על לבנון ואת הרס שכונת אלדאחיה בבירות.
מאמרה של ריימונדה טוויל זכה לתגובות נלהבות בשטחים והגביר את הביקורת על שתיקתו של מחמוד עבאס. רבים ברחוב הפלשתיני סבורים שאסור היה ליו"ר הרש"פ, שנחשב לנציג הרשמי של העם הפלשתיני, להבליג על דבריו החמורים של הפטריארך אלראעי ולמצוא את הדרך המתאימה להעמיד את אלראעי במקומו.
השתיקה של מחמוד עבאס מתפרשת כהתעלמות נוספת ממצבם הקשה של הפליטים בלבנון ואת המשך התעסקותו בהישרדותו הפוליטית האישית בלבד.
