העובדות החלופיות של מצגר

הוא לא למד את הלקח. אחרי שניהל במשך עשר שנים תעשיית שוחד חובקת עולם מלשכת הרב הראשי לישראל, אחרי שחילל את השם בפרהסיה, אחרי שביזה את כבוד התורה ולומדיה - הרב יונה מצגר (סליחה, מקורביו) ממשיך להפיץ כזבים על מעשיו הנפשעים. הפעם זה נעשה בכתבה המתפרסמת בעלון סוף השבוע "מצב הרוח". הבלופים זרועים לאורכה ולרוחבה של הכתבה, כאשר ה"מקורבים" מנצלים את חוסר בקיאותם של הכתב ועורכיו בפרטי הפרשה. אז בדיוק בשביל זה אנחנו כאן: כדי להציב את העובדות האמיתיות במקום העובדות החלופיות שמפזרים ה"מקורבים". וגם כדי לשאול, האם אין בכזבים אלו כדי להוכיח עד כמה צדק השופט משה יועד הכהן, כאשר סירב לאשר את הסדר הטיעון המקומם עם מצגר ושלח אותו ל-4.5 שנות מאסר; וגם כדי להפנות את תשומת ליבם של שופטי בית המשפט העליון לדברים, העומדים בניגוד להודאתו של מצגר. הבלוף הראשון מופיע כבר בפיסקה הראשונה: "הוא חי בצמצום, לא נוסע לחו"ל". במהלך משפטו ביקש וקיבל מצגר פעמיים אישור לנסוע לחו"ל, לדבריו - להשתטח על קברי צדיקים. מי ש"חושב טוב האם לנסוע לירושלים כי הדלק יקר" - כדברי המקורבים - יכול להסתפק בקבריהם של צדיקים בישראל. אבל זה בשוליים. הכזבים העיקריים מתייחסים, מטבע הדברים, לליבת הפרשה.

העמותות אינן עיקר הפרשה

המקורבים: "כל האשמה נגדו היא שהוא היה 'שנורר' חרדי ממוצע. אנחנו לא מזלזלים באישומים, אבל זה לא משהו חריג. כל ראש ישיבה חרדי או שנורר חרדי נוסע לחו"ל לאסוף כספים עבור הישיבה או העמותה שלו, וגם מתקיים מזה. כשמישהו רצה ממנו משהו, הרב רק ביקש שיתרום כספים לעמותה". האמת: מדהים כמה שקרים אפשר לדחוס לארבע שורות. השקר הגדול ביותר הוא הצגת פרשת התרומות כאילו רק בה הודה והורשע מצגר. למעשה, זוהי אחת משלוש הפרשות המרכזיות, והיא מהווה שליש מן הכספים שקיבל שלא כדין. מצגר קיבל מן העמותות 1.75 מיליון שקל מתוך 5 מיליון שקל בהם הודה. את היתרה - 3.25 מיליון שקל - קיבל תמורת הפנייה לגיורים בלוס אנג'לס ותמורת השתתפותו באירועים של אוליגרכים. והנה שאר השקרים שבטיעון מרכזי זה של ה"מקורבים": 1. הרב הראשי לישראל איננו "שנורר חרדי ממוצע". אם מצגר (סליחה, המקורבים) אינו מבין זאת - הנה עוד סיבה מדוע הוא לא היה ראוי למשרה מלכתחילה. 2. מצגר לא היה צריך להתפרנס מהתרומות. הייתה לו משכורת מכובדת מאוד כרב הראשי לישראל. 3. בניגוד ל"שנורר חרדי ממוצע", כאשר הרב הראשי לישראל מבקש תרומה - התורמים אינם חושבים ששליש עד מחצית ממנה (!) יזרמו לכיסו. 4. מצגר לא ביקש את התרומות ממי שפנו אליו, אלא יזם את הפניות לתורמים וביקש שיתרמו לעמותות איתן היה לו "הסדר עמלות". 5. אם התרומות הללו היו כל כך כשרות, מדוע מצגר לא מצא לנכון לדווח עליהן לרשות המיסים? המקורבים: "צריך לזכור שבמשך שנתיים האזינו לשיחות שלו וזה כל מה שמצאו". האמת: מצאו הרבה יותר. כאמור, הכסף מהעמותות הוא רק שליש מהכספים שקיבל מצגר כשוחד.

שיבקש עזרה מקצועית

המקורבים: "לדעתו של הרב מצגר, יש פער אדיר, כמעט בלתי אפשרי, בין איך שהוא תופס את האירוע לבין איך שהוא נתפס ברמה הציבורית". האמת: אם מצגר באמת לא מבין את חומרת מעשיו, אזי הוא זקוק לעזרה מקצועית. המקורבים: "שבע שנים של חקירות והליכים פליליים שברו אותו, וזו הייתה אחת הסיבות שהוא חתם על עסקת הטיעון כדי לסיים את זה". האמת: עוד לא שמענו על אדם במעמדו של מצגר המודה בעבירות שלא עשה. הוא חתם על ההסדר, כי הבין שבלעדיו יילך לכלא להרבה יותר שנים. המקורבים: "לקח אחריות, חתם על עסקת הטיעון ונמנע מלנהל משפט". האמת: לקיחת האחריות הייתה מוגבלת מאוד. מצגר לא הוציא מפיו מילה של הודאה, חרטה ובקשת סליחה.

יש מיליונים שעודם מוסתרים

המקורבים: "מדברים על הרבה מאוד כסף, אבל זה לא מסתדר עם העובדה שהוא חי באותה דירה צנועה בתל אביב כבר עשרות שנים מאז נישואיו". האמת: הדירה לא ממש צנועה. מצגר הסכים לחילוט דירתו של בנו - מה שמלמד שלפחות היא נקנתה בכספי השוחד. הוא גם ישלם קנס של מיליון שקל ו-2 מיליון שקל למס הכנסה, כלומר - נשארו לו מיליונים במזומן שהוסתרו היטב. בנוסף לכך, למצגר יש שנתיים בהן יוכל לפדות את דירתו ב-2 מיליון שקל, ולנוכח העובדה שהוא יהיה אסיר באותו זמן - סביר להניח שגם האופציה הזאת מבוססת על כספים עלומים. המקורבים: "כל המעשים המיוחסים לו, במרכזם הפניית נדבנים שהתייעצו עימו בהקשר לתרומות צדקה, לעמותות שבתורן תיגמלו אותו ואת עד המדינה בפרשה באחוזים מהתרומות, אינם נחשבים לשוחד על-פי ההלכה". האמת: זה שחוזרים על שקר שלוש פעמים, לא הופך אותו לאמת. העמותות הן רק שליש מהשוחד. ובכל מקרה, אם הרב הראשי לישראל חושב שחוק המדינה אינו מחייב אותו - יש לו (ולנו) בעיה קשה. המקורבים: "הוא רואה את מה שקורה סביבו כעליהום לא פרופורציונאלי. הוא לא רצח ולא אנס". האמת: נכון, ולכן עונשו אינו מאסר עולם כמו של רוצח או שבע-עשר-תריסר שנות מאסר כמו אנס. ושוב: אם מצגר אינו מבין על מה הרעש, כדאי שיבקש ממישהו מקצועי שיסביר לו.