גול עצמי באשר לדיבורים על הבחירות הקרֵבות ראוי להעיר שתי הערות. מצד אחד יש לזכור שבנימין נתניהו הוא איש בלתי צפוי, ולא אחת הפתיע בן לילה במהלכיו הפוליטיים האקרובטיים, שמנעו את קריסת הממשלה. ולכן יש סבירות גבוהה שיפתיע גם הפעם את כל תופרי החליפות החדשות המריחים בחירות, ויצליח ליישב את המשבר הקואליציוני.
מצד שני, כפי שהבחירות הקודמות היו בגלל חוק
ישראל היום, יש אפשרות שזה יקרה גם הפעם, על-רקע סוגיית תאגיד השידור הציבורי, המהווה את סלע המחלוקת בין נתניהו לשר כחלון. אולם דומה כי בחירות עכשיו, מעבר לבזבוז מיותר של כספי ציבור, הוא גול עצמי לנתניהו, שמצבו הפוליטי והמשפטי אינו מזהיר, והסיכוי שייכשל בבחירות הוא בלתי מבוטל.
כישלון המערכת למרבה הצער, למרות הבדיקות התקופתיות המוקדמות, שעברה לימור סולומון, שעלתה לאחרונה לכותרות בעקבות מחלת הסרטן שלקתה בה, מתברר שהמחלה התגלתה אצלה רק בשלביה המתקדמים ביותר, כאשר הסרטן כבר שלח גרורות לכל עֵבר בגופה.
כידוע, קופות החולים מציפות את הציבור בקריאה לבדיקות מוקדמות, כדי למנוע את התפרצות המחלה. אלא שהפעם, כמו במקרים אחרים, הקופה כָּשלה ולא אבחנה בהן את המחלה הקטלנית. טענת הרופאים המומחים שלא ניתן היה לאבחן את הסרטן אצל החולה בבדיקות המוקדמות היא עלבון לאינטליגנציה שלהם ולרפואה המודרנית העומדת לרשותם. אם זה לא היה עצוב, זה היה נשמע כמו בדיחה.
דומה כי כישלון המערכת הרפואית נעוץ בעובדה שהיא אינה מודה בטעויות, ובמקום זאת מנסה להתגונן תדמיתית, תקשורתית ומשפטית. וכך הטעויות, שעלולות להיות קטלניות, כמו במקרה של סולומון, חוזרות ונשנות, מבלי שיבואו אף פעם על תיקונן. ההודאה היא כידוע תנאי בסיסי לתיקון.
התוצאה היא שאנו עדים מצד אחד לאי אבחנת המחלה הקטלנית, ומצד אחר למקרי קיצון של אבחנת המחלה, בשעה שזו אינה קיימת, כמו במקרה המתוקשר של השחקן אמיר גוטמן. עד מתי הציבור יהיה קורבן להיבריס של הרופאים?
תסמונת מצרים תסמונת סטוקהולם מכירים? זוהי תופעה פסיכולוגית שלפיה אנשים שבויים מפתחים באורח פרדוכסלי, מתוך כורח הסתגלות ומנגנון הגנה, הזדהות עם השובים ומקום השבי, גם לאחר שחרורם.
אלא מתברר שהמקור לתופעה זו קדוּם הרבה יותר, והוא בכלל מקראי ויהודי למהדרין. אז קַבלו את הסקוּפ הבא - תסמונת מִצְרַיִם. זוכרים כיצד היהודים שזה עתה יצאו למודי סבל מגלות מצרים ביקשו לשוב אליה? על תופעה מנטלית זו כבר עמדו חז"ל במאמרם הידוע: יותר משקשה להוציא את ישראל מהגלות, קשה להוציא את הגלות מישראל". דַברו עברית כבר אמרנו?
מה השעה מה השעה? ותשובת השדרן בגלי צה"ל (אתם שומעים נכון) - שבע וּשְׁבַע עָשָׂר. אז יש לי חדשות בשבילך, שדרן יקר, ובשביל המאזינים.
'שבע עשר'? אין חיה לשונית כזאת. זוהי צורת הכלאה שגוייה בין שתי צורות: 'שִבְעָה
עָשָׂר' בלשון זכר,
וּ'שְׁבַע עֶשְׂרֵה' בלשון נקבה. וכשמדובר בשעה יש לנקוט לשון נקבה.
ראוי ששדרנים יעברו קורס מזורז בעברית נכונה, כדי למנוע שגיאות יסוד מסוג זה. לתשומת לב הלְשוֹנַאי ד"ר
אבשלום קור.
