חושבים שאנחנו מטומטמים

מדוע הבריח באסל גטאס פלאפונים לאסירים ביטחוניים? פשוט נורא: הוא רצה לאפשר להם להתקשר לילדיהם כדי להגיד איתם קריאת שמע שעל המיטה בערב ו"מודה אני" בבוקר. לא יכול להיות. טוב, אז המטרה הייתה שהאסירים יוכלו להזמין חופשה באיי בהאמה. לא סביר. טוב, אז הם כנראה עוסקים בהונאות טלפוניות ומוכרים מוצרים לקשישים שלא יכולים לשלם תמורתם. בחיי, זה מה שעולה על הדעת כאשר קוראים את ההסבר המקומם - שלא לומר המשוגע - של המדינה להסדר המקל עם גטאס. אני מעתיק מילה במילה את דבריו של עו"ד יואב קישון, אשר הציג את ההסדר (יום ד', 22.3.17) לבית משפט השלום בבאר שבע: "ההסבר לכך במידה רבה בשל קושי ראייתי. את החלק הראשון [ההברחה] קל להוכיח משום שיש מספיק ראיות לכך שהנאשם החדיר את מכשירי הפלאפון ומסר אותם לאסירים כפי שמפורט בכתב האישום. החלק השני שמתייחס למטרה קשה יותר להוכחה מטבע הדברים. אנו סברנו שסיכוי סביר להרשעה מתבסס על כך שכמות טלפונים שנמסרה לאסירים ביטחוניים נעשים מתוך מטרה לפגוע בביטחון המדינה, אבל בהחלט היה קשה להוכיח את זה וזה הבסיס להסדר". אז אם עצם ההברחה לאסירים ביטחוניים עם דם על הידיים אינה מהווה ראיה לכך שמדובר בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, נשארנו עם האפשרויות האחרות: "מודה אני", חופשה או הונאות. זה ההיגיון העקום נוסח הפרקליטות - בהנחה שקישון ושולחיו אמרו את האמת לבית המשפט ולנו. ישנה כמובן אפשרות נוספת, שלמרבה הצער נראית הרבה יותר סבירה: שהם שיקרו לבית המשפט ולנו, שהסיבות הן אחרות לגמרי. למשל: חשש ממשפט פוליטי או מהומות. למשל: הרגל טבוע של עשיית הסדרים כדי לסמן V ולעבור לתיק הבא. אבל אני סתם חושד בכשרים. הרי גטאס בעצמו אמר בהמשך הדיון מה היה המניע שלו: "לא הייתה לי כל כוונה או מחשבה לכיוון של פגיעה באדם או סיוע לארגון טרור, מה שנקרא ארגון טרור, או בביטחון המדינה. כל מה שעשיתי, עשיתי מסיבות הומניטריות, אנושיות, מצפוניות, גם אם זה נראה כטעות או כעבירה על החוק, זה לא נעשה מסיבות אידיאולוגיות". נניח בצד את זה שגטאס אינו מוכן להודות שהחזית העממית היא ארגון טרור ("מה שנקרא ארגון טרור"). נניח בצד את זה שלמעשה הוא לא מודה ("גם אם זה נראה כעבירה על החוק"). העיקר הוא המניע: גטאס אומר שלא רצה לפגוע בביטחון המדינה, אז ודאי שצריך להאמין לו. ככלות הכל, חבר לשעבר בכנסת ישראל - אז איך נעז שלא להאמין לו? בדיוק כמו ששופטי בג"ץ לא חשבו שאי-אפשר להאמין לחברתו לסיעה של גטאס, חנין זועבי. כאשר ועדת הבחירות המרכזית פסלה אותה ערב הבחירות לכנסת ה-20 בשל תמיכתה בטרור, ביטל בג"ץ את הפסילה - בהסתמכו בין היתר על הצהרתה של זועבי, שאין היא תומכת בטרור. נו, חברת כנסת אומרת - חייבים לקבל את זה. בקיצור, ועכשיו ברצינות: הפרקליטות כנראה חושבת שכולנו מטומטמים, שאפשר למכור לנו סיפורים מצוצים מן האצבע המהווים עלבון לאינטליגנציה. והאמת - זה הולך לה לא רע. אולי אולי השופט איתי ברלסר-גונן יראה לה, שאי-אפשר לשקר לכולם כל הזמן.