כבר יצא לנו לעמוד כאן על מעשיהם של עורכי דין, שכנראה חושבים שבבית המשפט העליון יושבים טמבלים/עיוורים/רשלנים. עורכי דין שמגישים בקשות מוזרות, בלשון המעטה, מהן נראה שהם בונים על כך ששופטי העליון - והצוות המורחב העומד לימינם - לא יקראו או לא יבינו או לא ישימו לב.
לרשימה לא-מחמיאה זו מצטרף כעת עו"ד
ניר אלפסה, המייצג קטין המואשם בשורה מרשימה במיוחד של מעללים: רצח, ניסיון לרצח וקשירת קשר לביצוע פשע - כל אלו יחד עם אביו; וגם ניסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה, פציעה בנסיבות מחמירות, איומים ותקיפה בנסיבות מחמירות. בקיצור: בן פורת יוסף.
מטבע הדברים, בעבירות כה חמורות ולמרות שמדובר בקטין - הבחור עצור עד תום ההליכים. השופט
אורי שהם התבקש בידי המדינה להאריך את מעצרו ב-45 ימים נוספים, ואלפסה ביקש לשחררו למעצר בית. עד כאן - תקין. כל נאשם זכאי ליומו בבית המשפט ולבקש את המירב והמיטב. אלא שבהחלטתו של שהם לדחות את הבקשה, הוא כותב בין השאר את הדברים הבאים:
"קיים קושי ליתן אמון במשיב, בשל הימלטותו מן הדין, למשך עשרה ימים, עובר למעצרו, שעה שהיה ידוע לו כי הוא דרוש לחקירה. זאת לדעת, כי במהלך תקופת הימלטותו, שהה המשיב ביחד עם אמו, באותו מקום, המוצע על-ידי בא-כוח המשיב לצורך שהייתו במסגרת האיזוק
האלקטרוני, בפיקוחן של אמו ואחותו. בהינתן העובדה, כי בעניינו של המשיב נדרשת חלופה הדוקה במיוחד, אשר תאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו, וכאשר חלופת המעון הסגור, העשויה להוות חלופה מן הסוג המתואר, אינה ישימה בעניינו, נראה בעליל כי כל חלופה אחרת לא תסכון. נזכיר, בהקשר למעצר בפיקוח אלקטרוני, כי שירות המבחן לנוער לא המליץ, הלכה ולמעשה, על חלופה זו, ואף ציין כי קיים קושי בהערכת יכולתן של אמו ואחותו של המשיב לפקח עליו".
הבנתם? אמו של הנאשם סייעה לו להסתתר מן המשטרה - וכעת ביקש אלספה שאותה אימא תשגיח עליו באותו מקום עצמו. וכאן אנו חוזרים לנקודת המוצא: אלפסה ניסה להוליך שולל את בית המשפט העליון? הוא לא צפה ששהם יראה את העובדה ה"קטנה" הזאת? הוא לא הבין שמדובר בחלופה שעצם העלאתה מהווה עלבון לשכל הישר?
