ועידת הפסגה הערבית אשרה בשבוע שעבר את נוסח "היוזמה הערבית לשלום" מוועידת הפסגה ב-2002 (הידועה גם בשם ה"יוזמה הסעודית"), וזכתה לצהלות שמחה של הפלשתינים. לא מעט גורמים ישראלים רואים ביוזמה הזאת מהלך חיובי ביותר והנימוק שלהם הוא: אם ישראל תקבל את היוזמה הזאת, אזי כל העולם המוסלמי יעשה עמה שלום, ובאו ימי גן עדן עלינו. זהירים יותר באים ואומרים: אנחנו צריכים לדון עם מדינות הליגה הערבית על סעיפי היוזמה ולשנות כמה מהם ולנצל את המרכיב החיובי שבה. הוועידה בשבוע שעבר באה ואמרה להם: מה שהוחלט ב-2002 לא ישונה. אומנם השתנה העולם הערבי לחלוטין, והאחד הורג שם את השני, גם בגזים, אבל נוסח 2002 נשאר, ובכלל זה גם הקביעה הנאמרת בו כי הליגה הערבית תספק "ביטחון, יציבות ושגשוג לישראל ולמדינות ערב". זאת לא בדיחה!
אני מעוניין לדון במאמר במילת מפתח אחת המופיעה בנוסח היוזמה, המשקפת הונאה עצמית של גורמים ישראלים, ומולה תיחכום וערמומיות של מנסחי היוזמה. המילה הזאת בערבית היא "עינדאאיזין". משמעותה בעברית היא: "לאחר מכן", "לאחר שדבר מסוים נעשה" (למשל, לאחר שגמרתי לאכול, התחלתי לקרוא). במה דברים אמורים? החלק האופרטיבי של היוזמה מורה לישראל לסגת לגבולות 4 יוני (כולל סוריה, ורכס הר דב בגבול הלבנוני, וכמובן גם הכותל המערבי); להביא למימוש של פתרון צודק ומוסכם של בעיית הפליטים על בסיס החלטת האו"ם 194, שהערבים רואים בה קטגורית משום מתן "זכות שיבה" לכל פליט פלשתיני וצאצאיו; ולהכיר בריבונות מדינה פלשתינית עצמאית בשטחים שנכבשו מאז 4 יוני 67, שבירתה היא מזרח ירושלים.
בגמר החלק הזה מופיע המילה "אינדאאיזין", ולאחריה נאמר באורח כללי שמדינות ערב יעשו שלום עם ישראל ויכוננו עמה קשרים נורמאליים. בעברית פשוטה מדינות ערב אמרו, ואומרות עכשיו: קודם כל תבצעו את כל מה שנדרש מכם. רק אחרי שתיסוגו לגמרי, ובעיית הפליטים תיפתר בפועל על-פי התפיסה שלנו, רק אז (ואלוהים הגדול יודע מתי בכלל יגיע הרגע הזה, אם יגיע) אנחנו נעשה אתכם שלום. צריך להודות: עצם האמירה הזאת, גם אם אין מאחוריה כלום, רק מילים ריקות, היא חיובית, עדיפה על הצהרות ערביות לוחמניות וסרבנות עיקשת. אבל, למה הדבר דומה: לכך שבאים ואומרים לך האויבים שלך: קודם תוריד את האוזניים, אחרי זה תעקור את העיניים ותשבור לך את הרגליים, ואז (אינדאאיזין) נהיה חברים טובים שלך.
וכאן אני מגיע להונאה העצמית של כמה יהודים. איך הם תרגמו את המילה "אינדאאיזין"? הם תרגמו אותה ל"בתמורה". כלומר, כאילו יש כאן דו-שיח, והאחד נותן והשני מקבל. בכך, ע"י התרגום הזה, נוצר גם הרושם שהדברים יכולים להתנהל במקביל: אנחנו נתחיל לסגת, והסעודים למשל יתחילו בתמורה במהלכי נורמליזציה. למשל, יתנו למטוסי אל-על לטוס מעל שמי סעודיה. הלוואי וזה היה כך, אך הסעודים הסבירו לאובמה עוד ב-2009, כי זה לא בא בחשבון. קודם כל ישראל צריכה לבצע את חלקה. כך זה היה, ועכשיו אושרר שוב בוועידת הפסגה בירדן. דרך אגב, התרגום לאנגלית של המילה "אינדאאיזין" הוא דיי מדויק: consequently, וכמובן לא in return (שזה בעברית "בתמורה").
"על קוצו של יוד", על קוצה של מילה. עולם ומלואו.
