המשק הישראלי במגמת צמיחה

המדיניות הכלכלית של הממשלה בשנתיים האחרונות מוכיחה את עצמה, ולראייה, המשק שב למסלול של צמיחה. אבל אין להתעלם מכך שיש לנקוט בפעולות נוספות בכדי שכולם ייהנו מפירות הצמיחה: שילוב המגזר החרדי והערבי בשוק העבודה, הפעלת רפורמות ענפיות שיסייעו בהפחתת יוקר המחיה והגדלת ההשקעות בתשתיות הנדרשת לצורך שיפור הפריון. כך טוען פרופסור רפי מלניק, מבכירי הכלכלנים במשק בראיון לרגל חמש עשרה שנות פרסום המדד.

מדד מלניק

• מדד מלניק, הוא מדד להערכת מצב המשק הישראלי, המאבחן בזמן אמת את רמת הפעילות ואת התפניות בפעילות המשקית בישראל. מדד הנותן תמונה עדכנית של מצב המשק על-פי חמישה או שישה רכיבים שונים שנעים במקביל על פני מחזור העסקים המשקי. מדד נבנה באמצעות כלים אקונומטרים מתקדמים.

• הרכיבים כוללים את מדידי הייצור התעשייתי, מדד הפדיון של ענפי המסחר והשירותים, מדד היבוא, ומספר משרות השכירים במגזר העסקי.

• כל רכיבי המדד נמדדים ומתפרסמים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. היתרון של מדד מלניק הוא שיקוף המציאות הכלכלי בזמן אמת או בפיגור מינימאלי.

• שים לב. המדד הוא לא מדד שחוזה עתיד אלא משקף מציאות. המדד עצמו זיהה בזמן אמת את כל האירועים הדרמטיים במשק בעשרים השנים האחרונות. המיתון החריף במהלך האינתיפאדה השנייה, ההתאוששות הכלכלית לאחר מכן, משבר הפיננסי העולמי וגם הצמיחה שהמשק נהנה ממנה לאחרונה.

מכיר את הטענה שישראל מדינה עשירה עם אנשים עניים

• כולם אוהבים להשוות את ישראל לאירופה. השוואה כאמור היא מאוד מורכבת. ראשית אירופה היא אוסף של מדינות רבות שלכל אחת מאפיינים משלה. שנית, מדינת ישראל היא ייחודית בהשוואה למדינות אירופה בכל הקשור לצרכים ביטחונים.

• אפשר לומר שמבחינת הכנסה לנפש ישראל היא ברמה אירופית. מקום טוב באמצע. אבל יש לתת את הדעת לשני אספקטים: שיעור העוני הוא חריג. ואי השוויון בהתחלקות ההכנסות הוא חריג. אלו נתונים שאי-אפשר להתעלם מהם.

• עכשיו נשאלה השאלה, מה הסיבה לכך. מעבר לסיבות המקובלות בעולם להיווצרות העוני בישראל העוני גדול יותר כי ישנם שני מגזרים שלא משולבים במלואם בשוק העבודה. המגזר החרדי בעיקר גברים, והמגזר הערבי בעיקר נשים. נכון שבשנים האחרונות אנחנו רואים ניסיונות לפתרון הבעיה אולם עדיין הדרך הארוכה.

אז בוויכוח בין קיינס לפרידמן. מי צודק, זה שעולה או זה שיורד

• כיום ממשיכי דרכם של קיינס ופרידמן הם הניאו היורשים - הניאו קיננסיאים והניאו קלאסים.

• מבט על משבר הסאב פריים בשנת 2008 מלמד אותנו שלגישה הניאו קלאסית לא הייתה שום דרך להתמודד עם המשבר. היציאה מהמשבר התאפיינה באמצעות פעולות המאפיינות את התורה הקיינסיאנית בהובלת נגיד הבנק האמריקני דאז, בן ברננקי.

• המדיניות שהוא נקט יצר שילוב של הרחבה מוניטארית, הפחתות ריבית, עם הגדלת גירעון, על-ידי הממשלה, שאפשרו את חזרת המשק האמריקני חזרה למסלול של צמיחה. מדיניות זו הגם שזכתה בביקורת בעת יישומה, אומצה בסופו של יום על-ידי מרבית מדינות המערב.

• כמובן שמדובר בפעולות שהממשל האמריקני החל ובצדק לצמצם אותם בשנתיים האחרונות באמצעות העלאות ריבית, צמצום הגירעון .

• בכל הקשור למשק הישראלי, הצמיחה חייבת להיות מבוססת על הסקטור העסקי. תפקיד הממשלה הוא לאפשר לסקטור זה להביא את עצמו לידי מצוי באמצעות קידום תשתיות, יישום רפורמות ענפיות והגמשת שוק העבודה.

ועדת טרכטנברג - תובנות מחבר ועדה

• את הבקשה להצטרף כחבר ועדה קיבלתי מראש הממשלה בנימין נתניהו. הדבר הראשון שוידאתי טרם הסכמתי הייתה שיינתן לנו חופש פעולה מלא ושיהיה איזון בין חברי הוועדה. אנשים מכל התחומים ובעלי מגוון דעות: אנשי אקדמיה, אנשי בנק ישראל, בכירים מהסקטור הציבורי והסקטור העסקי. אנשים בעלי השקפות כלכליות וחברתיות מגוונות.

• הוועדה פעלה בצורה משביעת רצון. בחנה נושאים רבים לעומק בפרק זמן קצר ותחת לחץ ציבורי עצום.

• ההצלחה של הוועדה, בעקבות המחאה החברתית, היא בעיקר בשינוי השיח הציבורי בישראל. הנושא הכלכלי שכמעט נדחק מסדר היום עד למחאה החברתית ולוועדה, חזר להוות מרכיב חשוב בשיח.

• חלק גדול מההמלצות לא יושמו חבל שכך. אולם אלו שכן יושמו שינו לטובה את מצב המשק. לדוגמה: המתווה להפרטת מיסוי שחוקק מספר שנים לפני כן במטרה להפחית את מס החברות ל 18 אחוז נעצר. המלצות הוועדה בנושא חינוך חינם לילדי הגן הרך הקלו על מאות אלפי משפחות בישראל.

• אבל כלפי העתיד. צריך לחשוב על שינוי הכלל הפיסקאלי כך שמשקל ההוצאה הציבורית, בעיקר ההוצאה האזרחית, יפסיק להצטמצם.

• הגישה הטוענת שיש לצמצם את הגירעון לאפס, תחייב הקטנה משמעותית של הוצאות הממשלה או העלאת מיסים עשויה לעצור את הצמיחה במשק. הגישה הטוענת שיש להרחיב את הגירעון עשויה להביא את המשק לכדי התפרצות אינפלציונית. לכן נדרשת גישה מאוזנת.

אתה היית חבר בוועדה המוניטארית של בנק ישראל שהפחיתה את הריבית

מה דעתך על הטענה שלי משבר הנדל"ן הוא משבר מוניטארי ולא פיסקאלי

• בפירוש לא. משבר הנדל"ן הוא משבר שנובע מפער שנוצר בין רצוי למצוי, בין ביקוש והצע לאורך שני עשורים.

• הורדת הריבית אכן תרמה לעליית המחירים, אולם מדובר היה במהלך נדרש לאור המשבר הכלכלי והפחתת הריבית ביתר מדינות העולם.

• מהלך של העלאת הריבית בכדי להפחית את מחירי הנדל"ן עשוי להביא לירידה חדה בשער הדולר, לפגוע משמעותית בייצוא ולגרור את המשק לדפלציה ולכן הפתרון בו נהוגת הממשלה ובכלל זה: הגדלה משמעותית על הצע הקרקעות, קידום תוכניות בנייה.

אז מה מבשרת לנו השנה הקרובה

• עליית הצמיחה של המגזר העסקי, שהחלה בסוף 2016 ובתחילת 2017 - נמשכת. עליית מדד פדיון ענפי המסחר והשירותים, המשקף את הביקושים המקומיים ובעיקר את הצריכה הפרטית, ממשיכה לסמן כי צמיחת המשק מובלת, בשנים האחרונות, על-ידי הצריכה הפרטית. הייצור התעשייתי, המשקף את צד ההיצע של המגזר העסקי, שומר על רמתו הגבוהה-כבר תקופה ארוכה אם כי הוא עדיין הוא מושפע מהמשבר העולמי.

• בכל הקשור למאזן התשלומים. השיפור המסתמן בכלכלת המערב מאפשר התרחבות של היצוא הסחורות, לאחר שנים של קיפאון - תוצאת המשבר הפיננסי העולמי של העשור האחרון, זאת על-רקע עודף גדול בחשבון השוטף. מדד היבוא, הכולל בעיקר יבוא תשומות לייצור מקומי אך גם מוצרי תצרוכת שב ועלה, והמגמה נראית חיובית.

• שוק העבודה - הרמה במספר משרות השכירים במגזר העסקי נותרה גבוהה. מגמה זו משקפת חוזקה בשוק העבודה.

אפילוג

מדד מלניק למצב המשק עלה בשנת 2016 וצפוי להמשיך לעלות בשנת 2017.