במערכת הארץ כנראה חששו מאוד שמישהו עוד עלול לחשוב בטעות, שמדובר ב
עיתון שמתפרסם במדינת היהודים. מה יקרה אם יתברר, שכלי התקשורת הכי אנטי-ישראלי במזרח התיכון, שלעיתים קרובות אף נוקט קו אנטישמי, נמצא בבעלות יהודית וישראלית? הרי קוראיו עלולים להישמע לקריאות שלו-עצמו ולהחרים אותו, כראוי לכל דבר שמיוצר בישראל.
מצד שני, בכל זאת - הרי זה יום הזיכרון לשואה ולגבורה. זאת אומרת, אפילו נשיא ארה"ב מצא לנכון לציין אותו - והארץ הוא הרי עיתון לאנשים חושבים, בעל ראייה גלובלית מתקדמת, שאינה מוגבלת לביצה הקטנה והדלוחה של הכיבוש. אז מה עושים?
הפתרון הגאוני: לדחוק את יום השואה לשוליים. לתת כותרת ענקית, עם תמונה ענקית וארבעה מאמרי פרשנות, לרוחב שלושה רבעים מן העמוד הראשון. ואת יום השואה נשים בטור הצדדי, וגם ניתן כותרת של נשיא המדינה שרומז משהו נגד הממשלה. נהדר. ככה נצא נאורים, נשמור על הקו האנטי-ישראלי, לא יחשדו בנו שיש לנו משהו בעד יהודים, וגם ניתן לקוראים החושבים שלנו את מה שחשוב באמת: לא סיפורים של זקנים מלפני 80 שנה, אלא את מה שמתרחש כאן ועכשיו. ככה גם נבדל את עצמנו מכל אמצעי התקשורת האחרים, שמשום מה חושבים שב-24 השעות הללו - הסיפור החשוב ביותר הוא הירצחם של 6 מיליון יהודים; איזה טמבלים!
אבל אם מישהו במערכת הארץ מתגאה בעמוד השער המבריק של העיתון היום, נספר לו שבאותו דסק עצמו כבר קדמו לו, בדיוק לפני ארבע שנים. בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, עסקה הכותרת הראשית של העיתון בהתפטרותו של ראש הממשלה הפלשתיני. יום הזיכרון קיבל כשני שלישים מהעמוד, אך בצורה הרבה פחות מובטלת מאשר אותו עניין פלשתיני. ללמדנו מה באמת מעניין את השוקנים. כעת הם התקדמו עוד צעד: השואה הפכה לעניין שולי.
