לשים קץ להתערבות האירופית

על-פי נתוני NGO Monitor, בחמש השנים האחרונות העבירה גרמניה באמצעות ארגוני סיוע כנסייתיים כ-5.5 מיליון שקלים לארגון שוברים שתיקה, ועוד כ-1.7 מיליון לבצלם. האיחוד האירופי מעביר מאות מיליוני יורו לארגוני שמאל ולארגונים פלשתינים, חלקם אנטישמיים המחבקים את הטרור הערבי כלפינו. לאחרונה, בעקבות פעילות NGO Monitor, החלה מחאה בפרלמנט האירופי נגד חלוקת הכספים חסרת הפיקוח. היכן חברי הכנסת שלנו? זו צריכה להיות פעילות קבועה שלהם מול עמיתיהם. חברי הפרלמנטים האירופיים לא יודעים דבר על השימוש בכספיהם, למעט "מידע" חד-צדדי דוגמת זה שסיפקו אנשי שוברים שתיקה לשר החוץ הגרמני, כשסייר בחברון לפני כמה שנים וצייץ לעולם על "אפרטהייד". מה הוא יודע על ההיסטוריה שלנו בחברון ועל הרצחנות ארוכת השנים של תושביה הערבים? מבחינת האירופים, המלשינים היהודים הם ישראלים טובים, שכן הם מתנגדים ל"ימין הקיצוני" (כך רואים את הרוב הישראלי: כולנו "קיצונים") ומספקים לעולם חומר חלקי (ולעיתים שקרי) על "פשעי מלחמה" של היהודים. שר החוץ הגרמני הציג את הארגונים הללו כ"אופוזיציה". ממש לא. יצחק הרצוג הוא אופוזיציה, אולם הארגונים הללו הם אופוזיציה אפילו למה שהרצוג מייצג (אף שהוא משתמש בהם לנגח את ממשלת נתניהו. דעתו עליהם ידועה). בעולם המערבי אין עוד דוגמה להתערבות כה בוטה במדיניותה של דמוקרטיה אחרת. נתאר לעצמנו מה הייתה אומרת ממשלת ספרד לו תרמו הגרמנים כספים לבדלנים בקטלוניה. בסך-הכל "ארגוני אופוזיציה", לא? האירופים לא מממנים ארגוני אופוזיציה במדינות אחרות, בוודאי לא בממדים העצומים כפי שהם עושים עם ארגונים קיקיוניים הנלחמים בישראל במסווה של זכויות אדם (שמשמעותם: לכל אדם הזכות להגן על עצמו, למעט היהודים). האמת אחרת. הכספים האירופיים, ובתוכם אלה של הגרמנים, נועדו לכפות על ישראל לבצע מדיניות המנוגדת לאינטרסים שלה ולצדק ההיסטורי. התמזל מזלם של הפלשתינים לעמוד בראש הנלחמים בשיבת היהודים לציון. זה הסיפור. אני זוכר אישה יזידית אומללה - שבני עמה אולצו להתאסלם ונטבחו בהמוניהם, ובנות עמה נאנסו ונמכרו לשפחות מין - אוחזת שלט בידה, האומר שמזלם הרע הוא שאויביהם אינם יהודים, ולכן העולם לא מתעניין בהם. יאמרו התומכים בארגוני השמאל: אם הגרמנים נותנים לנו צוללות, מדוע אסור להם לבקר אותנו? אדרבה, שיבקרו ויתווכחו (לאחר שילמדו את העובדות!) אבל באופן ישיר עם קובעי המדיניות ולא דרך סייענים במסווה, ובוודאי לא באמצעות פרובוקציות דוגמת זו של שר החוץ הגרמני. מכל מקום, לחרפה הזאת, של התערבות אירופית בפוליטיקה הישראלית - משל היינו מדינת עולם שלישי - צריך לשים סוף.