X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
לנו מותר לכרות את הענף עליו אנו יושבים, להרעיל את הבאר ממנה אנו שותים, ונחושים אנו בדעתנו לאסור זאת על אחרים. נאה דורש, נאה מקיים? כל זמן שהדבר לא תקף לגבנו
▪  ▪  ▪
ברקת. נעלב ומחרים [צילום: צפריר אביוב/AP]

בארץ נחקק חוק חדש המאפשר מניעת כניסת זרים לארץ הקוראים לחרם על מדינת ישראל. כנראה שהדבר היה בסמכות שר הפנים גם קודם לכן. כמו-כן, נשאלת השאלה איך ייושם החוק החדש - מי יקבע אם פלוני באמת קרא לחרם או אם אלמונית שונאת את ישראל ועושה הכל נגדה, אך עוצרת ביודעין ומכריזה שהחרם עבורה הוא חציית קו אדום?
נזכר אני בעת שהגוף ״ג׳יי סטריט״ הוקם והכריז קבל עם ועולם שהוא ״בעד ישראל ובעד שלום!״ אח״כ התברר שהוא לא בדיוק ״בעד ישראל״, ושהרעיונות שלו לגבי ״שלום״ אינם עולים בקנה אחד עם עצם קיום המדינה היהודית. ברגעים הקריטיים ביותר (וכך עד היום), הפדרציה היהודית של לוס אנג׳לס רבתי תמכה בג׳יי סטריט. כיוון שהייתה ביקורת מלכתחילה, התחכמו להם ראשי הפדרציה, כפי שלרוב עושים עורכי דין, דוברים ושאר אנשים חכמים, ושאלו בקריצה: ״מה פירוש ׳לתמוך?׳״
כך גם עתה. האם פרופסור מכובד, יהודי כמובן, ראש מחלקה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג׳לס, הפועל לילות כימים נגד מדינת ישראל ושהגדיל לעשות במהלך שביו של גלעד שליט כשהצהיר שחטיפת חיילים ישראלים היא דבר לגיטימי ביותר, אך עצר בזמן האחרון והכריז שהוא כמובן לא קורא לחרם על מדינת ישראל, יהיה זכאי להכנס ארצה או לא? ומה עם פרופסור מכובד אחר, ישראלי כמובן, ראש מחלקה באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, אוניברסיטה הנתמכת ע״י מדינת ישראל, שפרסם מאמר מערכת בלוס אנג׳לס טיימס בקריאה לחרם על המדינה, מוסדותיה ומוצריה, שכן הוא באמת ובתמים מאמין שהדבר יועיל למדינה בה הוא חלק. האם תיאסר עליו הכניסה או היציאה מארצו הוא?
נשיאת האוניברסיטה, פרופסור רבקה כרמי, הסבירה פעם אחר פעם שידיה כבולות ושלפרופסור - שזה תחום התמחותו המקצועית - יש חופש אקדמי לפרסם מאמרים ודעות מקצועיות כאלו, ולכן לא נעשה דבר מול אותו פרופסור הקורא בין השאר להחרים אותו עצמו, את עמיתיו ואת האוניברסיטה המגינה עליו. אז איך אנחנו יכולים לאסור כניסה על פרופסורים ואחרים מחו״ל שאומרים את אותו הדבר או אפילו פחות ממה שאומרים בארץ?
אז אולי החוק תקף רק מול אלו שאינם יהודים, אינם ישראלים, אינם בני ישראלים ואינם בני ניצולי שואה? קרי: לנו מותר לכרות את הענף עליו אנו יושבים, להרעיל את הבאר ממנה אנו שותים, ונחושים אנו בדעתנו לאסור זאת על אחרים.
נאה דורש, נאה מקיים? כל זמן שהדבר לא תקף לגבנו. אנחנו יכולים להחרים מוצרים מה״התנחלויות״ או הופעות תרבות מעבר לקו הירוק. אך חלילה שאמן מחו״ל יעז לבטל את הופעתו בארץ או שקונים בלוס אנג׳לס יזרקו ארצה את מוצרי ים המלח, תמרים מבקעת הירדן או יין מהגולן.
מה התועלת אם כך בחוק המקומם רבים, שכנראה לא היה נחוץ ושקשה ליישמו? התועלת בחוק אחת היא: מסר חד וחלק - התעוררנו! גם אם לא יעשה כלום, עצם קיום החוק מדגדג רבים. תועלת זו שקולה לנזק שגורמת תנועת החרם (BDS). הלא יודעים אנו שהשפעת התנועה באופן מעשי היא שולית ביותר, אך השפעתה ההרסנית, הפולשנית והמתסיסה את דעת הקהל הבינלאומית הפכה אותה לתנועה האפקטיבית ביותר במאה הנוכחית (למעט אולי דאעש).
למה דומה הדבר? לשגרירת ארה״ב באו״ם, ניקי היילי. היא אומרת את כל הדברים הנכונים, ההגיוניים, וקשה להבין איך לא נקטה ארה״ב את אותה הגישה עד כה. אך כל זמן שארה״ב לא תפסיק את התמיכה הכספית באו״ם, לא ישתנה דבר. אין היום צורך באו״ם כפי שהיה עם תום מלחמת העולם השנייה. האו״ם הפך לכלי הניגוח במדינת ישראל ולהאדרת הפנטסיה ששמה ״פליטים פלשתינים״, הם וצאצאיהם ללא סוף. לגבי כל שאר בעיות העולם, לאו״ם אין זמן, כוח או רצון להסיב את תשומת לבו למה שקורה. רק ישראל והפשע העיקרי שלה - עצם קיומה.

איפה ואיפה

כמובן שהראש היהודי ממציא לנו פטנטים: בעוד אנו מתחבטים עם החוק החדש, ארגונים יהודיים מנצלים אותו להתנגח ולהכות בישראל. ארגון ״אמריקנים לשלום עכשיו״, הארגון-אחות של ״שלום עכשיו״ בארץ, הודיע בחגיגיות רבה שהוא מבטל את הנסיעה השנתית שלו לארץ וקורא לגופים אחרים לעשות את אותו הדבר בדיוק.
הדבר נשמע מפחיד, המדינה נשמעת מפלצתית, אך בדיקה ואפילו שטחית, מגלה שהמשלחות של אותו גוף הן ״משלחות ללימוד השטח״, לרוב עם מספר משתתפים מועט, אך המניב מספיק כסף שהמאמץ רווחי. הדבר נכון לגבי כל המשלחות לארץ, הן כדאיות מאוד לארגונים המארגנים משלחות אלו.
מה הנזק הנגרם? רק הרעש שנוצר בין אלו שלא יודעים הרבה ושאולי לא אכפת להם כל כך מאותה מדינה קטנטנה הנמצאת כל הזמן בראש החדשות והמטרידה את מנוחתו ושלוותו של העולם. הנה גוף יהודי הרוצה ונלחם למען שלום, שלא נותרה לו ברירה אלא לעשות צעד כה דרסטי ולהמנע מלנסוע לארץ. שומו שמיים! (יתכן שהתזמון היה טוב, ולא היה אפילו מספר מינימלי של משתתפים השנה, כך שהוחלט להפוך את היוצרות ולהשתמש בהזדמנות זו לקידום מכירות).
ניצול מבריק של שילוב של תנאים הוא דבר שחייבים להעלות על נס. הנה דוגמה אחרת, דווקא של ראש עיריית ירושלים. ניר ברקת ניסה לנאום באוניברסיטה העברית (כן, זו בעיר הבירה), אך סטודנטים ישראלים ניסו למנוע ממנו לדבר. "מחאה קולנית", "קריאות גנאי״, ״הנפת שלטים נגד ראש העירייה״, ״אלימות״, ״הסתה״, ״סתימת פיות״, ״מילים חריפות״, ״פיצוץ הארוע״ ומונחים נוספים הם חלק מהצוף שנדף מאותו אירוע והגיע כמובן לאמצעי התקשורת. ראש העירייה אוהב להיות מתוקשר, וככל שאמצעי התקשורת מפורסם יותר, כך יותר טוב. לאחרים הוא ומשרדו לרוב לא מתייחסים.
ההתפרעות הזו היא דבר שכיח מאוד באוניברסיטאות בארה״ב, וארגונים רבים משקיעים משאבים אדירים במלחמה בתופעה זו, לה הם קוראים בשם הכללי BDS ואף מציגים את ארגון הדגל שלה SJP - סטודנטים לצדק בפלשתין.
מסתבר שאין צורך להרחיק לחו״ל. באוניברסיטאות המובילות בארץ, האוניברסיטה העברית, או אוניברסיטת ת״א או חיפה לדוגמה, הדברים שכיחים ביותר ומוגנים ע״י האוניברסיטאות.
וכאן נשאל את השאלה שכבר שאלנו בהקשר אחר: בארץ מותר, אך בחו״ל אסור. כאמור, נאה דורש, נאה מקיים?
ניר ברקת המשיך לדבר משך 40 דקות. שנה קודם לכן בדיוק, דבר דומה קרה באוניברסיטת סן פרנציסקו סטייט. עשרות סטודנטים הפריעו להרצאת ראש העירייה המכובד. התיאור שהוציא משרד ראש העיר תיאר במדויק את שקרה ב-2016 בעיר-על-המים ושעומד היה לקרות שבועיים אחר כך בעיר הקודש עצמה.
כתוצאה מאותו אירוע, נשיא האוניברסיטה הזמין את ראש העירייה חזרה. ״הרגשתי חובה מוסרית לחזור לאוניברסיטה ולחלוק שם את ההתקדמות שחלה בירושלים, האתגרים הניצבים בפניה וההזדמנויות״, כך לשון ההודעה ממשרד ראש העירייה.
אך אבוי, ברקת נעלב, שכן האוניברסיטה לא ״הציעה את ההרצאה שתתן את סוג ההחלמה הנדרשת לאחר ההתקפה על חופש הדיבור שנה קודם לכן. במקום זאת, האוניברסיטה הציעה אירוע מכורטס, ולא נעשה ניסיון אמיתי מצד האוניברסיטה לפרסם את ההרצאה. החלטתי לפיכך לא להשתתף״, כך החליט והחרים.
ראש העירייה החליט שיש להחרים את האוניברסיטה שהזמינה אותו לחזור לדבר, שכן היא לא עשתה מספיק לטעמו. ״על-ידי כך שהאוניברסיטה נכשלה להמציא את הפורום הפתוח הנחוץ ולפרסם את ההרצאה כראוי, האוניברסיטה תרמה להפחית את הערך ולהמשיך את הדמוניזציה של המדינה היהודית״. ראש העירייה ממשיך לבכות את העובדה שהרצאתו שנה קודם לכן הוטבעה במחאות הקוראות לאלימות. ניחא, אין צורך להרחיק עד לארה״ב הרחוקה, טוב להישאר בבית שם גם ניתן להתנסות בדיוק באותו ניסיון!
הגדיל ראש העירייה הנעלב וקרא לעמדת האוניברסיטה ״סטנדרט כפול״, והכל על מה ולמה? שכן האוניברסיטה לא פרסמה את הביקור החוזר כפי שהוא ראה לנכון.
אזכיר לברקת, שבביקורו כאן בבורלי הילס, הוא הופיע (באיחור רב, וגם קיצר את השיחה - כה עסוק הוא היה) לבית הכנסת הרפורמי הגדול והחשוב ביותר בבורלי הילס. פחות מארבעים אנשים הגיעו לשמוע אותו, וכך הוא הועבר אחר כבוד לאולם הקטן ביותר במתחם בית הכנסת. כשהגיע ״מתנחל״ שנוא, הגיעו כמה מאות אנשים, אך ראש העיר הקדושה ביותר בעולם, אותה עיר שאפילו הרפורמים מכבדים, לא זכה אפילו ביותר משלושה-ארבעה תריסרים.
לפחות כאן לא ניתן היה להאשים את בית הכנסת, כמו אותה אצבע מאשימה נגד האוניברסיטה. מדוע? שכן נשיאת בית הכנסת היא זו שאירחה אותו אצלה בבית (אחד הארמונות המפוארים בעיר) והיא גם מהתורמים הגדולים לקרן הפיתוח של העיר.
אולי מדובר בראש העירייה ולא באנטישמיות? כשהגיעה ענת הופמן לכאן, גם היא חברה טובה של אותה נשיאת בית הכנסת הרפורמי, הגיעו כ-500 אנשים לשמוע אותה, באותו בית כנסת בדיוק וצר המקום מלהכיל. הופמן נאמה באולם המרכזי.

אצבע מאשימה

קל להטיל את האשמה תמיד באחר, אך כל שצריך הוא להסתכל בנו עצמנו. הנה, ראש הממשלה סירב להיפגש עם שר החוץ הגרמני, והאולטימטום היה פשוט מאוד: אם תיפגש עם ארגונים ישראלים חוקיים, דוגמת ״שוברים שתיקה״ או ״בצלם״ לא אפגש איתך.
ייטיב ראש הממשלה לפעול נגד אותם ארגונים, אם הם כל כך מפריעים לו, ולא להאשים את ממשלת שוויץ (כשזו מטיסה את חברי ״שוברים שתיקה״ לשוויץ) או את ממשלת גרמניה (כששר החוץ שלה מעוניין להיפגש איתם).
אם מדובר בצרות של ראש ממשלת ישראל, הרי שלא רק שהוא צריך לדאוג להחזרת השבויים והנעדרים, ולזכות לקיתונות של רותחין מצד חלק מהוריהם ובני משפחותיהם, הרי שהוא גם צריך להתמודד עם ״כאב משותף״ וההשוואה בין הרוצחים והנרצחים, בין התוקפים-כדי-להשמיד לבין אלו המבקשים רק שלום ושלווה. הורים שכולים ישראלים ו״פלשתינים״ מעוניינים לקיים יום זיכרון אלטרנטיבי - יום זיכרון משותף, כמו גם ממשלות העבר שהכניסו את ה״נכבה״ לתוכנית הלימודים. והפילהרמונית שלנו מדרימה לגבול עם עזה לתמוך ב...עזתים!
כך עם תנועת החרם, עם הקוראים לחרם, עם הפועלים ל״שלום״ או אלו הזועמים שלא מתייחסים אליהם בכבוד. מדינת חלם הדורשת רבות מהעולם ומרשה לעצמה להתנהג בצורה האסורה בתכלית האיסור על העולם.
מדינת ישראל חוגגת זה עתה את יום הולדתה ה-69 כמדינה מודרנית. מסתבר שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד ולשפר.

תאריך:  29/04/2017   |   עודכן:  29/04/2017
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הקוראים לחרם
תגובות  [ 6 ] מוצגות  [ 6 ]  כתוב תגובה 
1
אמריקני המחשיב עצמו איש ימין
על ארי בוסל  |  29/04/17 18:40
 
- אמריקאי ולא אמריקני
עברית  |  29/04/17 19:20
 
- ראשית, אין כאן ענין של עברית,
למתיימר ה"לשונאי"  |  29/04/17 20:55
2
בג"ץ כבר יפסול הצעת חוק זו1
שפרירית  |  29/04/17 19:27
3
בג"ץ כבר יפסול הצעת חוק זו2
שפרירית  |  29/04/17 19:43
4
בג"ץ כבר יפסול הצעת חוק זו3
שפרירית  |  29/04/17 19:48
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יוני בן מנחם
פרשנים בעולם הערבי מעריכים כי הנשיא אסד לא יגיב על התקיפה הישראלית בסוריה. ישראל פעלה נכון ועליה לנצל את ביקורו הקרוב של הנשיא טראמפ באזור כדי לתאם עמו את הפעולות למניעת האחזותה של אירן בסוריה
נסים ישעיהו
אומרים שזו הדמוקרטיה, שזכותו של כל אדם לחשוב ולומר מה שהוא מוצא לנכון. אולי זו זכותו, אבל זכותנו להצביע על הרוע ולהזהיר מפניו
עמי דור-און
כך קובע הרב הצבאי הראשי לגבי השירות ביחידות לוחמות. יש לברך על החלטת הרב ולהחיל אותה בהקדם על כל היחידות שבהן קיים שירות מעורב
איתמר לוין
השבוע נקח פסק זמן מהעניינים שברומו של עולם ונעסוק בכמה סוגיות ספורטיביות - שלחלקן יש היבטים עסקיים ברורים, לחלקן יש השלכות שמחוץ לתחום הספורט, וחלקן סתם מעצבנות בחוסר ההיגיון שבהן
עודד ערן, יותם רוזנר
מתקפת הטילים האמריקנית בסוריה, העשויה להשיב לארצות הברית את התדמית של מעצמה בעלת נחישות הרתעתית, עוררה התנגדות דווקא בקרב כוחות שתמכו בדונלד טראמפ במרוץ לנשיאות – תומכי היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי, פוליטיקאים מהימין הלאומני באירופה וכן רוסיה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il