המפגש בין פסיכולוגיה ומשפט החל בשנות ה-70 של המאה ה-20, כאשר פסיכולוגים נתבקשו להעיד בבית המשפט אודות נבדקים ומטופלים שלהם שהיו מושא לדיון משפטי. הזיקה המקצועית שבין פסיכולוגיה לבין המערכת המשפטית החלה בשנות ה-80 והיא נמשכת עד היום. בסוף שנות ה-80 צומחת הפסיכולוגיה המשפטית-הפורנזית בארה"ב: מהמילה "פורום" שפירושה בלטינית כיכר העיר (הפורום רומנו ברומא), ששם התנהלו המשפטים לנוכח הציבור. בארה"ב, בתי המשפט הזמינו כמות גדולה של הערכות פסיכולוגיות אשר סייעו להכרעת הדין.
בישראל החלה הפסיכולוגיה המשפטית להתמסד בשנת 2004, עם הקמתה של המחלקה לפסיכולוגיה, משפט ואתיקה במסגרת המרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. המחלקה גייסה סגל אקדמי (פסיכולוגים בכירים בפרקטיקה ובמחקר), והיא פועלת בשיתוף פעולה עם הפסיכולוגית הארצית במשרד הבריאות ויו"ר הסתדרות הפסיכולוגים - שבה הוקם החוג העל-חטיבתי לפסיכולוגיה, משפט ואתיקה. מטרת המחלקה היא קידום הפסיכולוגיה המשפטית בישראל, במחקר ובפרקטיקה.
בדומה ליתר ענפי הפסיכולוגיה (הקלינית, החינוכית, ההתפתחותית, השיקומית, הרפואית והארגונית), הפסיכולוגיה המשפטית כוללת שני תחומים. האחד: התחום המדעי, העוסק במחקר במטרה להרחיב את הידע הקשור להתנהגות האנושית בתוך המערכת המשפטית. השני: התחום המקצועי, היישומי, המתבטא במתן שירותים פסיכולוגיים פורנזיים לבתי המשפט.
המחקר בפסיכולוגיה משפטית מקיף מגוון של תחומים מענפי הפסיכולוגיה השונים.
- מן הפסיכולוגיה הקוגניטיבית: מחקרים על עדות המתבססת על ראייה, שמיעה וזיכרון.
- מן הפסיכולוגיה החברתית: מחקרים על ההיבט הפסיכו-חברתי של ההליך המשפטי - הדינמיקה החברתית באולם בית המשפט המהווה גורם הטיה להליך המשפטי; רקע דתי ואתני של שופטים המשפיעים על סגנון השיפוט ועל חומרת הענישה.
- מן הפסיכולוגיה ההתפתחותית: צרכים התפתחותיים של קטינים ונזקקות, גיל ההתבגרות וסטייה חברתית.
- מן הפסיכולוגיה הקלינית: מחקרים על מסוכנות באלימות ובפגיעה מינית, פסיכופתולוגיה ואחריות פלילית.
קיימים גם מחקרים המסייעים בפיתוח ההיבט היישומי של הפסיכולוגיה המשפטית: המודל להערכה פסיכולוגית של המסוגלות ההורית והמודל להערכה פסיכולוגית של הלוקה בשכלו מודל לשיקום אי-מסוגלות הורית.
השירותים הפסיכולוגיים לבתי המשפט מהווים את ההיבט המקצועי של הפסיכולוגיה המשפטית. שירותים אלה ניתנים באמצעות חוות דעת של מומחה לבקשת אחד הצדדים (התובע או הנתבע) או לבקשת בית המשפט לעד מומחה מטעמו. הפסיכולוג המומחה משמש כמייעץ (קונסולטנט), כמאבחן או כמטפל.
הייעוץ הפסיכולוגי נדרש לבתי המשפט בסוגיות מקצועיות כגון ידע מדעי בדבר משמורת של הורה יחיד לעומת משמורת משותפת; ידע המתייחס למסוכנות בתחומי האלימות במשפחה והפגיעה המינית. במקרים אחרים משמש הפסיכולוג יועץ לאיש מקצוע אחר, למשל: לפסיכיאטר או לנוירולוג בתביעות נזיקין על-פי הלכת "הגולגולת הדקה". במתן ייעוץ לבית המשפט או לאחד הצדדים המעורבים בהליך המשפטי, נדרש הפסיכולוג לפעול בהתאם לעקרונות האתיקה, המחייבים אותו להיות מעודכן במחקר המדעי הקשור לתחום עדותו. עליו לסקור ספרות מקצועית מדעית מקיפה ועדכנית, אשר תשמש בסיס רחב לחוות הדעת הפסיכולוגית.
האבחון הפסיכולוגי הוא השירות השכיח ביותר שמגיש הפסיכולוג לבית המשפט. הערכה פסיכולוגית מתגבשת באמצעות סוללה של מבחנים קוגניטיביים ומבחני אישיות. יש להזכיר, שבישראל מבחנים פסיכולוגיים חסרים נורמות מקומיות ייצוגיות ולחברה רב-תרבותית. עוד יש להעיר, כי בבדיקת המסוגלות ההורית לא נבדקה תקופתה ומהימנותה - ולכן עשויות להתקבל תוצאות סותרות בין שתי חוות דעת שונות ביחס לאותו נבדק. באבחון הפסיכולוגי עולות סוגיות אתיות שונות, כמו למשל נאמנותו של הפסיכולוג הבודק למזמין השירות, והתקשרות מתמשכת של גוף ממלכתי עם המכון הפסיכולוגי.
הטיפול הפסיכולוגי מעניק חוות דעת פסיכולוגית, אך הוא גם פעילות מקצועית מתבקשת בהתאם להחלטתו של שופט. קיים מגוון רחב של שיטות טיפול, כאשר כל שיטה מותאמת לסוג הבעיה ולאפיוני המטופל, והן נבדלות זו מזו במשך הטיפול (טיפול ארוך טווח, טיפול קצר מועד). בתחום הטיפול הפורנזי, נדרש לא פעם טיפול רב-תחומי (פרטני ומשפחתי) או טיפול רב-מקצועי (פסיכותרפיה בשילוב טיפול תרופתי פסיכיאטרי): דוגמה לכך היא הטיפול לשיקום אי-מסוגלות הורית.
