סניגורים יקרים, מחמלי נפשי, כמה פעמים עמדתם על ברכיכם השרוטות מעמידות קודמות, סיגלתם לעמכם את הנימה הבכיינית של החזן בתפילת הנעילה "פתחו לנו שער בעת נעילת שער", וביקשתם על נפשו של לקוחכם, באולם ד' או ה' בפני שופט יחיד וביקשתם רשות ערעור על החלטת מעצר שנייה עד תום ההליכים או מעצר ימים?
כמה פעמים הסתכל עליכם השופט או השופטת בחמלה מהולה בבוז ואמר לכם מר "קצנשטיין הנכבד ומה עם חניון חיפה, איפה תמצא שם מקום חנייה", ולמי שלא זכו בתואר סניגור ממכללת שפיים עילית, נסביר כי הלכת חניון חיפה, שניתנה בתיק אזרחי בשנת תרפפ"ו קובעת כי רשות ערעור תינתן רק אם מתעוררת שאלה ציבורית מורכבת החורגת מן הסכסוך העלוב והפעוט המתברר בבית המשפט וכך חזרתם לאחור בקידה עמוקה שגרמה נזק נוסף לעצם הזנב שלהם המתנופף עייף ומוכה בלתי נראה מתחת לגלימה.
אלא שביום רביעי האחרון דנה
כבוד השופטת ברק ארז בבקשת רשות ערעור שהגישה המדינה בגין החלטה של בית המשפט המחוזי מרכז (בש"פ 3514/17), מדינת ישראל נגד אברהם טריגר ואחרים, כנגד החלטתו של השופט יעקב מבית המשפט המחוזי מרכז, שהורה לשחרר 4 חרדים מקבוצת הפלס, המסוכסכת עם הקבוצה החרדים יתד נאמן. הארבעה היו עצורים כבר 9 ימים על-פי החלטת כבוד השופט מיכלס מבית משפט השלום מראשון לציון שכתב בן היתר, כי אי-אין טעם לקצוב ימי מעצר פחות ממה שמבקשת המשטרה, כדי לפקח על הליכי המעצר כי חבל על הזמן של החוקרים. ולצורך החלטת שחרור זו התייצבו בבית המשפט העליון בערב קריר של יום רביעי האחרון פרקליטים ופרקליטות מפרקליטות המדינה, בפני השופטת ברק ארז וכשנשאלו מה הטעם המיוחד הציבורי, הכללי הנוגע לכלל המצדיק רשות ערעור בגלגול שלישי השיבו כי שחרור בשלב זה יפגע בחקירה.
חייכתי לעצמי והרגעתי את הזנב המכשכש והמתנתי למקלחת הקרה שתיפול על ראש הפרקליטה המלומדת ובמקום זה התפתח דיון ארוך ומייגע שבמהלכו היה פרק בדלתיים סגורות השופטת עם הפרקליטות והמשטרה, שבסופו כנהוג בקעה השוטפטת בפנים רציניות וחמורות, ובסופו החליטה השופטת לתת רשות ערעור אם כי קיצרה ביומיים את ימי המעצר.
ובעניין הטעם המיוחד כתבה כי קיימת אפשרות כי שחרור בשלב זה יביא לשיבוש הליכי החקירה. סתמה השופטת ולא פירשה, שהרי הפרשנות אם קיימת קבורה בשיחת הטן-דו בין השופטת והמשטרה, והזנב השמיע קריאת יאוש ונשר בין הרגלים האחוריות נזוף ומוכה והכיצד טעם זה שונה מכל טעם רגיל של קבלת ערעור ואיפה ההלכה הכללית הנוגעת לכלל ומה עם חנון חיפה, ומה הטעם ביצירת כללים עמידים ותקיפים כאשר הם נושרים ומתגמשים לפי מידת רגלו של הלורד הצ'נסלור ומה יגידו אחר כך בפאב שלא אזכיר את שמו שם מתכנסים פרקליטים ותיקים, ושותים בירה לא מסוננת, יגידו נו באמת, אנשי הפלג הם לא משלנו הם חרדים וקיצוניים, לא ראוי לתת להם ליהנות מכללים שנועדו לכלל בני האדם. האם כבודו ויוקרתו של בית המשפט העליון לא שווים שני ימי מעצר בחשדות שאין בהם אלימות, סמים סחר בנשים אלא החרמות הדדיות והטרדות טלפוניות. זנב יקר צר לי שהטרחתי אותך לבית המשפט העליון ושיטיתי בך.
