בימים טרופים אלה קשה מאוד להיות פלשתיני המתגורר ברצועת עזה. רוב המים ברצועה אינם ראויים לשתייה וגם לא לבישול או לרחצה; מערכת החשמל פועלת רק במשך כשלוש שעות ביום; הביוב הביתי בשכונות המגורים זורם ברחובות ומצחין את הסביבה; מחסור חמור בקמח אינו מאפשר אפייה בכמות מספקת של לחם ופיתות לתזונה בסיסית; וכמובן קיים מחסור חריף בדלק למכוניות. בקיצור: על סף משבר
הומניטרי, או במלים בוטות - "החיים בזבל". אבל הפעם תושבי הרצועה אינם יכולים לחזור למנטרה הרגילה ולהאשים את ישראל. האשמה עכשיו מוטלת רק לפתחה של ממשלת החמאס השולטת ביד ברזל בחיי התושבים שבחרו בה.
המשבר ברצועה החל להתפתח כאשר הרשות הפלשתינית דרשה מהנהגת החמאס את כספי המס המוטל על הדלק המפעיל את תחנת הכוח ברצועה. חמאס סירב להיענות לדרישה וארגן הפגנות מחאה נגד הרשות שבהן הואשם הנשיא אבו מאזן כמשתף פעולה עם "האויב הציוני" וכי יש לחסל אותו בהקדם. כמענה להפגנות אלה החלו להישמע בחוצות רמאללה האשמות כי חמאס הקים ממשלת צללים הפועלת תוך התעלמות מממשלת ההסכמה הלאומית שהוקמה לפני כשלוש שנים. בנוסף לכך משגרת הרשות הפלשתינית איום: לסגור בהדרגה את ברז הכספים שהיא מעבירה לרצועה עזה אם לא תבוטל את ממשלת הצללים.
תושבים ברצועה מספרים לתקשורת המקומית והבינלאומית כי "המצב בעזה טראגי" וכי המשבר עלול להוביל לעימות פנימי אלים בין חמאס לרשות הפלשתינית. פרשנים ביטחוניים מסבירים שלעימות כזה עלולות להיות "השלכות ישירות על ישראל". איש אינו יודע להבהיר מה הפירוש המעשי של ההשלכות האלה. האם הכוונה שהחמאס יתחיל לשגר טילים לעבר ריכוזי אוכלוסייה גדולים כמו תל אביב וגוש-דן, או שיתחיל לפרוץ מן המנהרות שכרה כדי לחטוף חיילי צה"ל או אזרחים החיים בישובים לאורך הרצועה. כל זאת במטרה להשיג לחץ ישראלי על אבו מאזן, לחץ שאולי יפתור את המחלוקות הפנימיות ביניהם. ואולי הם מקווים שבתגובה לחטיפות או לירי הרקטות תצא ישראל למלחמה קרקעית נוספת בתוך הרצועה.
כך או כך ל"השלכות" המדוברות עלולה להיות השפעה גם על המערכת הפוליטית הרעועה בישראל ואולי תיאלץ המדינה, בניגוד לרצונה, לבחור במהלך של הקדמת הבחירות מתוך תקווה לקבל מן הציבור מנדט מחודש, או שונה, כדי שאפשר יהיה למצוא דרך חדשה שתוביל להפסקת הדימום רב השנים בין שתי התנועות הלאומיות הנאבקות על השליטה באותה חלקת ארץ הקרויה "נחלת אבותינו" בפי המתנחלים, או "ארץ פורעי החוק" בפי תנועות השמאל.
