מזה 13 שנים מרצה רב המרצחים הפלשתיני, מרואן ברגותי, חמישה מאסרי-עולם מצטברים בכלא הישראלי על מעשי-רצח וטרור שביצע באזרחים חפים מפשע. למרבה הזוועה, אין זה מונע מבני עמו הפלשתיני לראות בו את מנהיג הצללים העליון שלהם ולהשלות את עצמם שיום עוד יבוא והוא יהיה מנהיגם הרשמי.
בימים אלה נחשף ברגותי במלוא קלונו, כאשר תועד בידי רשויות הכלא כשהוא נוגס בשתי עוגיות, ומפר בכך, במו-פיו, את שביתת הרעב שעליה הכריז, ושבה נוטלים חלק, על-פי פקודתו, 894 אסירים פלשתינים כמוהו. אז הפה שאסר עליהם לאכול - מתיר לעצמו להפר את הצו, ולהצטייר בעיני שותפיו כגרוטסקה.
פרובוקציה המרצע, אם, כן, יצא מן השק, כשברגותי מוכיח, ללא כל ספק, ששביתת הרעב, שעליה הכריז, אינה מחאה על תנאי הכליאה, אלא פשוט פרובוקציה לשמה, שנועדה לשרת את האינטרסים הפוליטיים של רב-המחבלים הזה.
בשבירת צו הצום, על דעת עצמו, התגלה ברגותי, לפחות בעיניהם של שותפיו לכלא, לא כאיש האמור לשמש להם כדוגמה ומופת, אלא כמי שעובד עליהם בעיניים, ללא שום בושה וכלימה.
בשורה התחתונה מתחוור לעין כל שברגותי נותר כפי שהיה בעבר, וכי לא למד מעולם את הלקח. מסתבר שהוא ממשיך, עדיין, לנצל באופן ציני את חבריו המחבלים, בעוד שכלל לא עולה על דעתו להחיל על עצמו את הנורמות המקובלות של שביתת הרעב. בכך הוא חוזר מחדש לסורו, כפי שנהג במרושע בעבר, כשניצל לרעה את בני עמו הפלשתינים, בשולחו אותם לבצע פיגועים.
