עמוס עוז מודה באשמה?

עמוס עוז, הצועד בגאווה בראש מחנה השמאל הישראלי מודה, מתוודה וחושף - בראיון מיוחד לישראל היום מעוז הימין - את הסוד שהשמאל הישראלי משתדל בכול מאודו להסתיר: "שנים היה חוסר איזון, לא רק בתקשורת, אפילו במערכת החינוך, בסמלי המדינה ובאופן חגיגת החגים הלאומיים. היה חוסר איזון בין הנרטיב של החלוצים המייסדים לבין כל יתר הנרטיבים, לא רק של הימין". על דברי האמת האלה רצוי לצטט מספר משלי שבו נאמר "מודה ועוזב ירוחם". לפסוק הזה יש משמעות ברורה המבטאת סלחנות ופתח לתשובה, יחד עם עידוד להכרה בטעות ולהודאה בה. אך אין די בהכרה בחטא כי אליה חייבת להתלוות נטישת דרך הרע. בעקבות הדברים המפורשים האלה חייבת להישאל שאלה: מה הגורם האמתי שהוביל את עוז להתוודות ולחשוף את צפונותיו בפני "מחנה האויב". אפשרות אחת מסתתרת בדברים הנוספים שאמר עוז בראיון כאשר ביקש להציב גבולות לזעם המבעבע בין שני מחנות הניצים - מימין ומשמאל. "העובדה שאדם מקופח מצדיקה מחאה, מצדיקה מאבק, מצדיקה זעם, אבל לא מצדיקה אלימות." ‬ האם מתכוון עוז לאלימות אישית נגדו שממנה הוא חושש, או אולי כוונתו להניח על ראשו את הילת הקדוש האוביקטיבי המבהיר שכול המחנות חייבים להימנע מאלימות כדי לא להגיע לשפיכות דמים. ואולי יש לאזהרות האלה סיבה אחרת. עוז, הנחשב בעיני רבים לסופר הראשון במעלה מבין סופרי ישראל, חי בתוך עמו והוא כנראה מבין היטב שרוב העם אינו תומך בדעותיו. ואם הרוב אינו חושב כמוהו אולי תשפיע התופעה הזו על מעמדו הציבורי וגם על מיצובו הספרותי בעיני ועדת פרס נובל, הפרס היוקרתי שבו הוא חושק מזה שנים רבות. רק העתיד יוכיח אם דבריו הברורים של עוז מצביעים על תחילתו של תהליך אמתי של "חזרה בתשובה" או שמדובר בתרגיל של יחסי ציבור עם צאתו לאור של ספר העיון הלא ספרותי שכתב "שלום לקנאים - שלוש מחשבות". אני נוטה להניח כי בגילו המתקדם (78) עמוס עוז לא יתחיל להיות לפיד האש המוביל לפני מחנה הימין והכול נעשה כתרגיל בקידום מכירות. עובדה: בשיחה מקדימה עם הכתב שראיין אותו ביקש עוז בקשה "קטנה" שתובא לידיעת קוראי ישראל היום בזה הלשון: "עמוס עוז מבקש שהעובדה שיש לו דעות אחרות לא תביא לזה שידביקו עליו תוויות‭." ‬‬‬‬