לפני 102 שנים בדיוק התחיל רצח העם הארמני בידי הטורקים. לפני 72 שנים בדיוק הסתיים רצח העם היהודי בידי הגרמנים. לפני 69 שנים בדיוק קמה מדינת היהודים.
מדינת היהודים שמה לה למטרה לזכור ולא לשכוח את זכר השואה ואת לקח השואה. לא תמיד נראה שהלקח אומנם נלמד. ע"ע הפייסנות הצ'מברלינית הקיימת אצל חלק מן המתיימרים להיות מנהיגינו, המשחרים לפתחו של מכחיש השואה מרמאללה. טוב עשו הבוחרים בישראל כאשר החליטו שהללו אינם ראויים להנהיגנו.
האמור לעיל מתייחס להפקת הלקחים לנוכח רצח העם היהודי בידי הגרמנים. לא מיותר להזכיר שרק לאחרונה שר החוץ הגרמני התנהג בגסות במהלך ביקורו בישראל והתרועע עם שונאי ישראל מבית.
אבל, מדינת היהודים מגמגמת ומפגינה צביעות בקשר לרצח העם הארמני בידי הטורקים. התירוץ המשמש להסברת התחמקותה של מדינת היהודים מלהגדיר בפה מלא את רצח העם הארמני בידי הטורקים כרצח עם הוא חשיבותם של יחסי ישראל עם טורקיה והרצון שלא להרגיז את הטורקים בכלל ואת הדיקטטור העוין
ארדואן בפרט.
תירוץ מפוקפק וצבוע זה לא היה ראוי ולא היה מכובד גם בימים כתקנם, כאשר יחסי ישראל-טורקיה היו טובים. קל וחומר שאין לו מקום בימים שבהם טורקיה בראשות ארדואן הפכה למדינת אויב, וכאשר השליט הטורקי ממילא כועס ועושה כמיטב יכולתו כדי לחזק את אויבי ישראל, משגר ספינת מחבלים לעזה ומנסה להבעיר אש בהר-הבית בירושלים.
למרות העוינות של טורקיה בראשות ארדואן, ישראל יצאה מגדרה כדי לפייס את מי שרוצה להיות סולטן ולעמוד בראש אימפריה טורקית מחודשת, עד כדי התרפסות ותשלום פיצויים למי שנהרגו על ספינת המחבלים שהגיעה מטורקיה. לא הייתה לכך הצדקה, וכצפוי גם לא הושג פיוס. ההשתלחות התורנית של ארדואן וקשריו עם עבאס/חמאס ועם אירן מוכיחים כי טורקיה של ארדואן נמנית על ציר הרשע.
לנוכח העוינות של שליט טורקיה כלפי ישראל, אפילו התירוץ המפוקפק והצבוע של שימור יחסי ישראל-טורקיה אין לו כל הצדקה במקומותינו. על מדינת היהודים להכיר ברצח העם הארמני בידי הטורקים כרצח עם. האם תהיה ישראל הרשמית הגונה ואמיצה כדי לעשות את המתבקש מעם שסבל יותר מכל עם אחר מרצח עם?
