המסכים בנהיגה אז אחרי הנתון המדאיג הטרי על כל נהג שני שתוי, שפורסם לאחרונה, קַבלו ממצא כואב נוסף, שפירסמה זה עתה עמותת 'אור ירוק', על הנהגים הצעירים שמתעסקים בסלולרי בתדירות של פעמיים בדקה(!).
מפתיע? לא בדיוק. נכון ידענו שנהגי ישראל, כמו כולם, מכורים למסכים, ובמקום להפנות מבטם לכביש, ראשם ומעייניהם נתונים לסלולרי, ובעיקר לסימוּסים, שלמרבה הצער גרמו לא אחת לתאונות קטלניות. אך דומה שההפתעה נעוצה בתדירות הגבוהה - בסדרי גודל של 30 שניות - של ההתעסקות בטלפונים הניידים בשעת נהיגה.
מה הפלא שיש עלייה בשיעור התאונות, ובכל זאת אחרי שני ממצאים כל כך מדאיגים, הקריטיים בגרימת תאונות - השתיינות והסלולר - נדמה שהעובדה שאין יותר תאונות היא ממש בגדר נס. המשטרה מדווחת על עלייה ניכרת במספר דוחות הנהיגה המיידיים, הניתנים בתחומים אלה בפרט ובעבירות תנועה בכלל. הלוואי שזה יבוא לידי ביטוי בשטח בנהיגה זהירה ובצמצום התאונות.
מדינת היהודים ח"כים מהשמאל, המחפשים כותרות, תפסו עכשיו טרמפ, איך לא, על חוק הלאום שאושר בוועדת החקיקה של הכנסת, כשהם מגדירים אותו כחוק לאומני וגזעני אפל.
חברי כנסת מהעבודה, המתמודדים בבחירות לראשות המפלגה, ובראשם
עמיר פרץ ו
אראל מרגלית, מנופפים בהתנגדותם לחוק 'הבלתי דמוקרטי' כלשונם, כשהם קורצים כמובן לציבור הערבי שיבחר בהם.
רבותי, שכחתם? כבר בהצהרת בלפור ובמגילת העצמאות הוּכרה מדינת ישראל כבית הלאומי של היהודים. לכן זה מובן שיוקמו יישובים יהודיים, ושהשפה הרשמית היא העברית (כשהאנגלית אוּמצה כשפה בינלאומית), ואילו השפה הערבית נקבעה כבעלת מעמד מיוחד. זוהי תזכורת ברורה שמדובר במדינה יהודית, שאופיה יהודי מובהק, ולא במדינת כל אזרחיה, תוך כיבוד זכויות המיעוט הערבי.
עד עשר? מילא אפליה תרבותית בין המרכז לפריפריה, למשל בנושא שבוע הספר העברי שפסח על 'ערי הפיתוח'. אבל בבריאות כמו בבריאות, כידוע במקרי חרום כל שנייה היא קריטית להצלת חיים.
ועכשיו זה רשמי: בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח (צל"ש!) הנהלת מד"א חשפה את הפער בזמני ההגעה של האמבולנסים בין המרכז ליישובי הפריפריה, איך לא לרעת האחרונים, כמובן.
אז עם כל הכבוד לשר הבריאות הנמרץ,
יעקב ליצמן, ולרפורמות המבורכות שחולל בתחום - ובכללן רפואת שיניים חינם לתלמידים - מי כמוהו יודע שפיקוח נפש, שדוחה שבת, ניצב בראש סולם הערכים היהודי והאנושי. ולכן עליו להתמקד לפני הכל בשיפור מערכת החרום - ותגבור מערך האמבולנסים - ליישובים בדרום ובצפון ללא דיחוי, באופן שהתוכנית הלאומית שהציב השר, שלפיה על אמבולנס להגיע ליעד עד 10 דקות, לא תפסח עליהם. אחרי הכל במסגרת ממלכתית זו תוכנית לאומית, על-פי הגדרתה, לא?
טראמפ כמשל כאילו לא די בקלות הבלתי נסבלת שאנשים מן השורה - ובכללם אקדמאים, עיתונאים ואיך לא פוליטיקאים - מתייגים כל אדם החורג מן הנורמה שלהם, או שאינו מוצא חן בעיניהם, כלא נורמלי, שמתברר שגם פסיכיאטרים שותפים לתיוגים מסוג זה.
לפחות מאנשי מקצוע היינו מצפים שלא יחרצו דין על-אף אדם, ולא ידביקו לו תווית בלי בדיקה מקצועית אישית. אולם בדיוק זה מה שקראה לנשיא טראמפ, שפסיכיאטרים קבעו, מבלי לבדוק אותו אישית, שהוא חולה נפש. והם לא לבד.
אז מה הפלא, עם אבחון רשלני ובלתי אחראי שכזה כסמל, שהפסיכיאטרים לא אחת אינם מזהים מסוּכנות אצל מטופלים שלהם, משחררים אותם לביתם, שחרור שמסתיים בסופו של דבר, למרבה הצער, ברצח של בני משפחתם או סביבתם.
