התבוננו בתמונה שלפניכם. היא צולמה בעת ביקורו של ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, בארה"ב בפברואר השנה. דונלד טראמפ אירח את אבה באחוזתו, מאר-א-לאגו, לארוחת ערב. באמצע הסעודה הגיעה הידיעה על ניסוי טילים שערכה קוריאה הצפונית. נהלי הביטחון מחייבים לדון בנושא כזה בסביבה מאובטחת, ומוטב - בחדר המצב של הבית הלבן. טראמפ החליט לנהוג אחרת. הוא הראה את המידע ל-אבה והדיון התקיים סביב השולחן, כאשר יועציו של הנשיא מספקים תאורה באמצעות הטלפונים שלהם. הסיפור הזה מלמד, שההתנהלות המופקרת של טראמפ בנוגע למידע החסוי על דאעש לא הייתה מקרית. צריך גם לראות אותה ברקע של פיטורי ראש ה-FBI, ג'ים קומיי - לא בגלל שבשני המקרים מדובר ברוסיה, אלא משום ששניהם מלמדים שטראמפ אינו מודע למגבלות כוחו, או שהוא מתעלם מהן. וזה הדבר המסוכן ביותר שניתן להעלות על הדעת. מה אנחנו יודעים עד כה על המידע שמסר טראמפ לרוסיה? לפי וושינגטון פוסט וניו-יורק טיימס, מדובר היה במידע על תוכנית של דאעש, אותו קיבלה ארה"ב מבעלת ברית במזרח התיכון בתנאי מפורש שלא תעביר אותו הלאה. המידע היה כה רגיש, עד שאפילו בעלות בריתה האחרות של וושינגטון לא ידעו עליו. לדיון בשורות הבאות אין זה משנה מה היה תוכן המידע ומה היה מקורו. מה שחשוב הוא, שיש לעיתים מידע מודיעיני שעצם הידיעה על קיומו - חושפת את מקורו. למשל: אם אני יודע שראובן אמר משהו לשמעון בשיחתם הטלפונית, ברור שהאזנתי לאחד הקווים. כעת שימו לב מה אמר הבית הלבן בתגובה. הוא כמובן הכחיש את הסיפור, אבל ההכחשה התייחסה למה שבכלל לא נאמר בדיווחים: טראמפ לא חשף מקורות ושיטות איסוף. הטענה של שני העיתונים הייתה שהוא מסר מידע שממנו אפשר לחשוף מקורות ושיטות איסוף - וזה לא הוכחש. הטענה הייתה שהמידע נמסר לארה"ב בתנאי מפורש שלא יועבר הלאה - וזה לא הוכחש. הטענה הייתה שמסירתו לרוסיה עלולה לסכן חיי אדם - וזה לא הוכחש. כלומר: אפילו שון ספייסר, שאמירת האמת אינה בהכרח הצד החזק שלו, לא הכחיש את ליבת הסיפור.

שיבוש חקירה מובהק

תכף נחזור למה שאמר טראמפ עצמו על האירוע, אבל כעת נפנה לפרשת קומיי. במקרה הזה, לצורך הדיון כאן, חשובה דווקא הפריפריה של האירוע ולא ליבתו. הרי אם טראמפ באמת פיטר את קומיי בשל חקירת קשרי המטה שלו עם רוסיה, ברור לכל שמדובר בהתנהגות פלילית. נעיר רק, שאחרי יממה שלמה שבה הבית הלבן טען שטראמפ קיבל את עמדת ראשי משרד המשפטים ושהפיטורים נגעו לפרשת המיילים של הילרי קלינטון, אמר טראמפ שהוא החליט על הפיטורים עוד קודם ושהפרשה הרוסית הייתה ברקע ההחלטה. כעת נראה מה עוד נטען אחרי הפיטורים ומה אישר טראמפ. לפי ניו-יורק טיימס, טראמפ דרש מקומיי - שבוע אחרי השבעתו - שיבטיח לו את נאמנותו, וקומיי סירב. טראמפ מכחיש. הוא אומר, שכן שאל את קומיי שלוש פעמים האם הוא מצוי תחת חקירה ושלוש פעמים קיבל תשובה שלישית. ואילו אתמול פורסם, כי טראמפ ניסה לשכנע את קומיי לרדת מהחקירה נגד היועץ לשעבר לביטחון לאומי, מייקל פלין, בנוגע לקשריו עם רוסיה. תגובתו של טראמפ: רק אמרתי לקומיי שפלין הוא אדם טוב ששירת נאמנה את מולדתו. לגרסתו של טראמפ עצמו, הוא ביצע שיבוש חקירה. דומני שלא צריך להסביר, שמי שעשוי להיות חשוד/נחקר לא יכול לשאול את ראש החוקרים האם יש חקירה נגדו. ברור באותה מידה, שנשיא ארה"ב אינו יכול להגיד לראש הבולשת כמה מילים טובות על מי שנגדו מתנהלת חקירה. אלו הן עבירות חד-משמעיות, ובארה"ב מתייחסים לשיבוש חקירה בצורה רצינית ביותר: ריצ'רד ניקסון נפל על זה, ביל קלינטון הועמד לדין על זה.

פעמיים גלידה וטיל גרעיני

כאשר קושרים את אירועי הביטחון עם פרשת הבולשת, מתקבלת תמונה ברורה של אדם החושב שמותר לו הכל, ושלא יהסס להזיז מן הדרך את כל מי שיפריע לו. תזכורת: טראמפ תקף בפומבי שופטים שחסמו את איסור הכניסה לארה"ב, ובכך איים במישרין על עצמאותם. ולא צריך להזכיר כיצד הוא מתייחס לתקשורת; רק נקודה קטנה שחמקה מעינינו בישראל: סוכנות טא"ס הרוסית הייתה היחידה שהורשתה להיכנס לחדר הסגלגל לפני הפגישה של טראמפ עם שר החוץ הרוסי, הפגישה בה העביר את המידע הסודי. כאשר זו ההתנהלות, מצמרר לחשוב לאן היא עלולה להגיע - וטראמפ הרי לימד אותו בארבעת החודשים האחרונים, שכל התנהגות פרועה שלו היא הקדמה למשהו גרוע יותר. מי לידינו יתקע, שטראמפ לא יתחרפן ובמקום לשגר ציוץ - יורה לשגר טיל גרעיני? ואם מישהו יעז להתווכח איתו, הוא מן הסתם יצרח עליו "אני הנשיא!". כך עלול להיראות ערב בבית הלבן: עוגת שוקולד, שתי מנות גלידה וטיל גרעיני. טראמפ עצמו אמר על השיחה עם הרוסים, שזכותו לחלוק מידע עם מי שהוא רוצה. זוהי הראיה המוחצת לכך שהוא אינו מבין כיצד פועלת מערכת דמוקרטית, כיצד מתנהלת מדינה מתוקנת. טראמפ חושב שהנהלים, הכללים והחוקים לא נועדו בשבילו. היה כבר נשיא אחד שטען, ש"אם הנשיא עושה זאת - זה לא יכול להיות בלתי חוקי". קראו לו ריצ'רד ניקסון.