כאשר אדם מן היישוב קורא מדי יום את מה שמתפרסם בתקשורת - הכתובה, המשודרת והטלוויזיונית - המציגה רק את השלילה החריגה בחיינו, ולא את הצדדים החיוביים הקיימים בשפע, נדמה כי אנו חיים בארץ אוכלת יושביה. בתי הכלא מאוכלסים בראש ממשלה אחד, שרים לשעבר, רב ראשי אחד, אנשי חוק ומשפט, ועדיין מצויים תאים ריקים למכביר הממתינים בסבלנות לתושביהם החדשים שבינתיים חיים בחופשה זמנית ועוד היד נטויה.
נראה כי נוכח הנסיבות האלה ראוי לישראל להנהיג המנון לאומי חדש, במקום "התקווה" שמילותיו אינן אקטואליות, ואולי - אם הפרס הכספי יהיה ראוי - יימצא מלחין מוכשר שיחבר נעימה קליטה ונעימה לאוזן שתישמע כקול תפילת תחנון לאל שבשמים. השקת ההמנון החדש שיכלול קינות על המעשים הרעים המשחירים את פני המדינה, תצא אל הפועל במסגרת "תיקון חצות". ואלה המלים המוצעות המשקפות היטב את כל מעלליהם של התושבים החיים בציון.
אלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ: אַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ - צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. מודים אנו כי אָשַׁמְנוּ וכי אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ. וכדי שלא תהיה טעות אנו מתוודים, כי בָּגַדְנוּ, גָּזַלְנוּ, דִּבַּרְנוּ דֹפִי, הֶעֱוִינוּ וְהִרְשַׁעְנוּ, זַדְנוּ, חָמַסְנוּ, טָפַלְנוּ שֶׁקֶר, יָעַצְנוּ רָע, כִּזַּבְנוּ, מָרַדְנוּ, נִאַצְנוּ, סָרַרְנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, צָרַרְנוּ, קִשִּׁינוּ עֹרֶף, רָשַׁעְנוּ, שִׁחַתְנוּ, תִּעַבְנוּ, תָּעִינוּ, תִּעְתָּעְנוּ וסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים.
ומַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם? וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים?. הֲלֹא כָּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ: אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ.
וּבְכֵן, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וְתִסְלַח לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִמְחָל לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ.
המלים האלה מתאימות לכל תושבי הארץ - יהודים חילונים וחרדים, ערבים מוסלמים ונוצרים, דרוזים, גברים ונשים. בדרך זו לא יהיה צורך לגופי-ציבור חסרי כבוד לאומי כמו האוניברסיטה בירושלים, או האוניברסיטה בחיפה, להימנע משירת ההמנון בטקסים רשמיים כדי לא לפגוע, חס וחלילה, ברגשות של אלה שאינם יהודים.
