לא מנהיג אלא קוטר

ביקורו של דונלד טראמפ הציף את התנהלות בית נתניהו. רעייתו שכנראה לא חשדה ששיחתה מוקלטת נשמעה אומרת לזוג טרמפ ברגעי נחיתתם שהתקשורת שונאת אותם,את טראמפ ונתניהו, והעם אוהב אותם. מעניין מה חשבו האמריקנים. מאוחר יותר בביתם ציין נתניהו שהגעת טרמפ לביקור שחררה תקציב לצביעת הבית. קשה להאמין שהבית שאחזקתו כל כך יקרה לא יוכל להקצות סכום לא גדול לצורך צביעה. כך או כך קשה לא להרגיש אי-נוחות מרמת השיח של ראש הממשלה. בן גוריון לא היה משתף אורחים מחו"ל באחזקת ביתו. הוא לא היסס להתגורר בצריף בשדה בוקר ולא בקיסריה. בגין שעבר לבית ברחוב בלפור מדירת חדר וחצי בקומת קרקע ברחוב רונבאום בתל אביב לא היה מעלה בדעתו לרדת לרמת השיחה הזו עם נשיא ארצות הברית. בעצם קשה לדמיין שיחה מעין זו מנוהלת על-ידי מי מראשי הממשלה שהיו לנו. לא אשכול לא שמיר ואף לא שרון ורבין. בתוכנית ששודרה ב"כאן", הלא הוא התאגיד יציר כפיה של הממשלה, העיד אחד מחוקרי המשטרה שחקר את נתניהו בקשר לפרשת עמדי שכשאמו של נתניהו נפטרה במהלך החקירה ונתניהו חזר לחקירה לאחר השבעה וטען שלחקירה יש יד במותה. עוד העיד שבמסדרון היחידה הייתה פינה לזכר רבין ונתניהו שחלף על פניה הפטיר שהחוקרים הם שמאלנים. המסקנה היא שיש לנו ראש ממשלה שהוא קוטר, בשורוק, ואין לו מעצורים להשפריץ את הגיגיו בפני כל אחד. תסביך הנרדף רודף אותו ולא משנה שהליכוד משמש למעלה מ-35 שנה בשלטון. מתוכן שימש עד עתה 11 שנה כראש ממשלה וארבע שנים כשר חוץ ושר אוצר. האם קוטר יכול להתרומם מעבר לביצה ולהוביל את המדינה למימוש הזדמנות היסטורית? האם יוכל להגיע לרמה של בגין שפינה את סיני וכרת שלום עם מצרים? האם כרבין שכרת שלום עם ירדן? שלא לדבר על בן-גוריון? קשה לדמיין מצב מעין זה. הרי המטרה היא להתנחל ברחוב בלפור ולנווט יחד עם מירי רגב, חזן ביתן ודומיהם, שהם דמויות שלא הייתה להן תקומה תחת בגין או שמיר. אך אם יצליח לפעול בניגוד לאופיו הוא יכנס להיסטוריה כמייצב ומבסס מדינת ישראל לדורות הבאים.