טראמפ והסכם פריז: ניצחון ההיגיון

מטרתו של הסכם פריז מנוסחת כדלקמן: "חיזוק התגובה העולמית לסיכון שבשינוי האקלים, בהקשר של פיתוח בר-קיימא, ומאמצים לבעור העוני, כולל באמצעות הגבלת העלייה בטמפרטורה הממוצעת של כדור-הארץ לפחות משתי מעלות מעל רמתה בתקופה הטרום-תעשייתית, ולהתמיד במאמצים להגבלת העלייה בטמפרטורה למעלה וחצי מעל רמתה בתקופה הטרום-תעשייתית". יש לשים לב לעובדה שלא מדובר על אסון טבע העומד להתרגש עלינו, או על סכנה לשלומם של תושבי כדור-הארץ, אלא על "מאמצים לבעור העוני". זה בעצם הסיפור: המדינות העשירות מתחייבות לדאוג למדינות העניות. ובמילים אחרות, האמריקנים צריכים לתרום לאפריקנים. אבל טראמפ לא רוצה, כי טראמפ הציב בראש סדר העדיפויות שלו את אזרחי ארה"ב, ולא את אזרחי העולם. יש גם לשים לב שלא מדובר על תאריך יעד כלשהו, אלא פשוט להגביל לתמיד(!) את העלייה בטמפרטורה לפחות משתי מעלות, בשאיפה למעלה וחצי, מעל רמתה בעידן הטרום-תעשייתי. נשאלת אפוא השאלה עד כמה גבוהה עתה הטמפרטורה מזו ששררה בעידן הטרום תעשייתי, ואיזו עלייה נוספת היו מוכנים לקבל אובמה ושות' לפני שהטמפרטורה תפסיק לעלות, ותתייצב באותה רמה לנצח נצחים. וכדי לענות על שאלה זו נבחנו נתוני השרות המטאורולוגי האנגלי, שהם הנתונים האמינים ביותר לגבי הטמפרטורה הממוצעת של כדור-הארץ. הנתונים מתחילים בשנת 1850, ולא קיימים נתונים אמינים המתייחסים לתקופה מוקדמת יותר. התשובה המפתיעה היא שבשנתיים האחרונות הייתה הטמפרטורה הממוצעת של כדור-הארץ גבוהה במעלה ועשירית המעלה מהטמפרטורה הממוצעת בחמישים השנים 1900-1850, כאשר בחמישים שנים אלה הייתה הטמפרטורה יציבה כמעט לחלוטין. כלומר, שאיפתם של אנשי הסכם פריז היא להגביל את העלייה בטמפרטורה, מעתה ועד עולם, לארבע עשיריות המעלה בלבד. אלא שכל אדם בעל היגיון מבין שאם הטמפרטורה עלתה כבר ביותר ממעלה אחת, ולא קרה כלום, בטח גם לא יקרה כלום אם היא תעלה בעוד מעלה.

כרעי תרנגולת

אבל ההיגיון לא שיחק שום תפקיד אצל הפוליטיקאים שהתכנסו שם, בפריז. כי לו הם השתמשו בהיגיון, הם היו מזהים בקלות את כרעי התרנגולת עליהם נשענת השערת גז החממה, שלפיה התחממות כדור-הארץ היא תוצאה של שרפת נפט ופחם לצורך הפקת אנרגיה. כרעי תרנגולת אלה מתגלים כאשר אנו מחלקים את התקופה 2016-1900 לשלוש תקופות בעלות אורך זהה של 39 שנים: 1938-1900, 1977-1939, 2016-1978. בתקופה הראשונה התחמם כדור-הארץ בקצב ממוצע של 0.94 מעלות למאה שנה, בשנייה הוא התקרר(!) בקצב ממוצע של 0.26 מעלות למאה שנה, ובשלישית שב להתחמם בקצב ממוצע של 1.74 מעלות למאה שנה. האם יש מי שיטען כי בתקופה היציבה (ואפילו קצת מתקררת) של 1977-1939 נשרפו פחות נפט ופחם מאשר בשתי התקופות שלפניה ואחריה? איך אפשר בכלל להתעלם מנתונים כל כך חד-משמעיים, ולהאמין אמון עיוור במדענים שעליהם ידוע שהם הקדישו מאמצים ניכרים להשתקת הקולות החולקים על דעתם? ויתרה מכך. מה בכלל הקשר בין המלחמה בעוני לבין התחממות כדור-הארץ? מי בכלל הוכיח שההתחממות גרמה או תגרום לעוני? והעיקר(!): כשהמטרה היא בעור העוני, האם לא הגיוני יותר להקדיש את הכסף המופנה להפחתת הפליטה של גזי החממה באורח ישיר להעלאת רמת החיים של המדינות העניות? חכמי חלם, שניסו לשלות מהשלולית את הירח שאותו ראו שט בנחת על פניה, היו ממש גאונים לעומת הפוליטיקאים האלה, שטמטמו את עצמם לדעת בפריז. האמת הפשוטה, אך הנסתרת, היא שמאחורי הטמטום הקבוצתי הזה של הסכם פריז עומדים חסידי איכות הסביבה, שחרתו על דגלם את המעבר לאנרגיה חלופית ובלתי מזהמת, כשכל המאבק בהתחממות הוא בעצם תרגיל שיווקי שנועד לסייע להם במאמציהם להפחית את שרפת הנפט והפחם. כי מי שבאמת דואג מהתחממות כדור-הארץ, אמור לעודד את השימוש בכורים גרעיניים להפקת אנרגיה. כורים אלה הם גם הרבה יותר כדאיים מבחינה כלכלית מכל אנרגיה חלופית אחרת, וגם אינם פולטים שום גזי חממה. אבל יותר משחסידי איכות הסביבה פוחדים מנפט ופחם, הם פוחדים מכורים גרעיניים. לכן אף אחד מהם, או מהפוליטיקאים הרוקדים לצלילי חלילם, לא מצביע על הפתרון הפשוט הזה לבעיית ההתחממות, שכל כולה היא פרי הדמיון. טראמפ החליף את הדמיון בהיגיון. לא פלא שהם חולמים על עריפת ראשו.