כיוון שאין לי צורך דחוף במיוחד להוציא שם רע לפקידי שלטון בכירים ביותר ולחשוף לעיני הציבור את כל מעלליהם, החלטתי לחפור במעמקי הגניזה של עם חכם ומנוסה, העם הסיני המכובד, ולשלוף משם את סיפור המעשה הבא, והרוצה להבין - יבין. נראה שכדאי גם לנו, בישראל, לאמץ את חוכמת השלטון הסינית העתיקה.
ההיסטוריון, המשורר והיועץ הקיסרי הבכיר סה-מא גואנג האמין שפקידי שלטון, זוטרים או בכירים, הם בבואה של השליטים העומדים בראשם. למסקנה זו הגיע לאחר שחקר לעומק 1,400 שנות היסטוריה סינית. לאחר 19 שנות עבודה הוא פרסם יצירה מונומנטלית שזכתה לשם ״מראה מקיפה לסיוע לשלטון". בספרו המחקרי גילה שבמשך ההיסטוריה רוב הקיסרים רודפי הנוחות שהביאו נזק לסין היו אנשים מוכשרים אבל חסרי מוסר. המוסריות, הוא הסיק, קודמת לכול.
אחד השליטים שסה-מא העמיק בחקר פעילותם הוא הקיסר האגדי טאנג טאי-דזונג. סה-מא מתאר כיצד שאל הקיסר את ההיסטוריון הקיסרי שלו צ׳ו סווי-ליאנג על האופן שבו הוא מתעד את פעולות הקיסר. ״האם אתה מתעד גם את הדברים הלא טובים שאומר או עושה הקיסר?״
״לא אעז לא לתעד אותם״, ענה צ׳ו. יועץ נוסף שנכח במקום הוסיף: ״אפילו אם ההיסטוריון לא יעשה זאת, כל האחרים יעשו״.
מסופר שפקידים רבים תחת שלטונו של טאנג טאי-דזונג קיבלו שוחד והקיסר היה מוטרד מכך מאוד. כדי לטפל בבעיה, הוא הורה לבחון בחשאי את יושרם של מספר פקידים, ושלח אליהם אנשים שיתחזו לנותני שוחד. כשאחד הפקידים קיבל את השוחד טאי-דזונג רצה להוציא אותו להורג. אבל אז, אחד השרים שלו, פיי ג׳ו, עצר בעדו. ״הוד מעלתו השתמש במרמה כדי להפיל בפח את האיש הזה״, אמר פיי. ״אני חושש שאין זה מתאים לאמות המידה של שימוש במוסריות כדי להוביל אנשים״.
טאי דזונג היה מרוצה מהביקורת ושיבח את פיי על דבריו ועל האומץ שלו לומר את מה שנכון. אבל להיסטוריון סה-מא גואנג הייתה נקודת מבט אחרת והוא כתב פרשנות על המקרה הזה כדי לייעץ לשליטים לשמש דוגמה מוסרית לנתיניהם.
״הקדמונים אמרו שלשליט נאור יהיו שרים ישרים״, העיר סה-מא. ״פיי ג׳ו היה דווקא חנפן בתקופת שושלת סווי (השושלת הקודמת), אבל תחת שושלת טאנג הוא היה שר נאמן וישר. זה לא מכיוון שטבעו השתנה, זה מכיוון ששליט שלא מעוניין לשמוע ביקורת יכול להפוך את החנפנות לנאמנות, בעוד ששליט המביע שביעות רצון מיושרה יכול להפוך את הנאמנות לחנפנות״, הוא הסביר.
סה-מא האמין שהפקידים הם בבואה של השליט, ולכן עיקר עבודתו של השליט היא לשמור על מוסריותו, לשפר את אופיו, ולמנות פקידים, שרים ויועצים מוסריים וישרים.
כיצד על השליט למנות פקידים, שרים ויועצים? סה-מא יעץ לשליטים כי האדם המתאים ביותר הוא כמובן מי שיש לו כישורים וגם מוסריות גבוהה. סה-מא מכנה אדם כזה ״נבון״. אם אין בנמצא אדם שכזה, סה-מא ממליץ לבחור אדם ״אציל״, שהוא אדם שאין לו כישרון, אבל יש לו רמה מוסרית גבוהה. אם גם מועמד שכזה לא נמצא, העדיפות הבאה היא לבחור אדם ללא מוסריות, אבל גם ללא כישרון, והוא מוגדר כ״טיפש״. לטיפש, הסביר סה-מא, אין מספיק חוכמה כדי להרוס יותר מדי.
האפשרות הגרועה ביותר היא לבחור אדם בעל כישרון אבל ללא מוסריות. אדם כזה, שסה-מא מכנה ״נחות״, ישתמש בכישוריו כדי לבצע מעשים רעים. זה כמו לתת זוג כנפיים לטיגריס - הנזק עלול להיות עצום.
