כמה קשה לשמור על מצב רוח טוב ועל שמחה כשרואים חדשות המראות לנו עד כמה העולם מתדרדר: טראמפ מוותר על המלחמה שהיא כמעט המלחמה החשובה ביותר של האנושות, השמירה על הפלנטה שלנו, ובכך הוא דן אותנו לעולם עם אוויר מזוהם, מים מזוהמים, קרקע מזוהמת.
טראמפ מצהיר שמי שחשובה לו זו ארצות הברית, ולא פריז.
והוא לא מבין שהמלחמה הזו היא מלחמה עולמית, חוצה גבולות של ארצות/ שמי אוקיינוסים מזוהמים משפיעים גם על אזרחי ארצות הברית וגם על הדגים שהם ניזונים מהם.
טראמפ דומה לאותו אדם שמוזכר במשל שנמצא בפרשת השבוע הזו בזוהר, המספר על אדם שקודח חור בספינה. האנשים סביבו באים אליו בטענות, ואומרים לו: מדוע אתה קודח? אתה לא מבין שהספינה תטבע? והוא עונה: מה מפריע לכם שאני קודח? הרי זה מתחת לרגלי! זה העסק שלי, לא שלכם! אל תתערבו! והוא ממשיך לקדוח והספינה טובעת לאיטה...
כך טובע לו העולם שלנו, וכולנו בוהים בספינה הטובעת, ואיש לא עושה את הדבר החשוב והנכון לעשות.
חסידים שוטים ולעניין אחר, מייאש אף הוא - דרעי, שר שהורשע, שישב בכלא, שיש עליו תuוית של עברין - חוזר לתפקידו בתנועה שלו, ובית המשפט מתיר לו לעשות זאת. מעניין, ממש מעניין. למיטב ידיעתי וזכרוני, אף בעל תפקיד ציבורי שהוא חילוני לא חזר לתפקידו לאחר שמעד - לא אולמרט, לא קצב, וגם לא ראשי ערים שנמצא בהם דופי.
רק בעל תפקיד ממפלגה דתית מרשה לעצמו לעשות זאת, והגרוע ביותר, חסידיו השוטים תומכים בו, אולי מכיוון שאינם יודעים מה עשה, או לא מאמינים שעשה זאת, כי להם הרי לא משנה מערכת המשפט, הוא הנציג שלהם והם ילכו עבורו באש ובמים גם אם ימעל בכספיהם.
כמה נורא שדווקא במגזר הדתי מתרחשים דברים כאלה, במגזר שמדבר על טוהר המידות, שנבנה על קיום המצוות שבין הבורא ובין אדם לחברו, ודווקא במגזר הזה אנשים מרשים לעצמם לעשות דברים שהם נגד הבורא ונגד החוק הרוחני החשוב ביותר, שהוא "ואהבת לרעך כמוך".
החוק הזה אינו מתכוון לחברים של האדם, כי אם זה היה כך, הרי כל פוליטיקאי היה נחשב לאדם הנעלה ביותר, כי כמעט כל פוליטיקאי מסדר ג'ובים לחברים שלו והוא מאוד אוהב אותם, במיוחד אם הם עוזרים לו לסדר את האחרים...
תורת משה רבנו לא, ואהבת לרעך כמוך פירושו לאהוב אנשים אחרים, ובמיוחד, אם אתה פוליטיקאי, לאהוב לא רק את האנשים שבחרו אותך, אלא את תושבי כל העם, לדאוג להם באמת, לא לדאוג קודם לעצמך ואחר כך להם, אלא לשרת אותם. כי איש ציבור חייב לשרת לא רק את הציבור שבוחר אותו. הוא חייב לדעת שהתפקיד שלו הוא לדאוג לרווחת כל העם, לא רק לרווחת אלה שבחרו בו.
זה מנהיג אמיתי. מנהיג שדואג לכולם, גם אם לא בחרו בו. מנהיג שלא מסדר משרות לחברים שלו, אלא בוחר אנשים מוסמכים שיכולים לשרת נאמנה את כולם. ודווקא הציבור שמסתמך על תורת משה רבנו, שדאג אפילו לכבש הקטן שבעדר שלו, ובזכות זה נעשה למנהיג של כולנו, דווקא הציבור הזה מחזיר לשלטון אדם שסרח והורשע וישב בכלא.
כששמעתי זאת, והפנמתי זאת, כי זה לקח לי זמן, זה היה בשבילי יום אבל. אבל על מה שנעשה במדינה שלנו, ואבל על מה שנעשה בעולם, אבל על כך שהמנהיגים שלנו רואים למרחקים קצרים כל כך.
ובכל זאת מתחיל שבוע חדש, אנרגיה חדשה, תפילות חדשות, שבהן אני חוזרת ומזכירה לעצמי שעל-פי הקבלה כל מה שמתרחש בעולם הוא האחריות שלי, של כל אדם, ואם כל אדם היה מתכנס לתוך עצמו ומפשפש במעשיו ומחליט להיות אדם טוב יותר, גם העולם היה נעשה טוב יותר.
היצר הרע ואני מתחילה לעבוד את העבודה היחידה שהיא חשובה באמת - העבודה על עצמי, על תיקון המידות שלי, על טוהר המידות שלי, ויודעת בוודאות מוחלטת שאם אדבק בעבודה הזו ואעשה אותה נאמנה, בעקביות, בהתמדה, בסופו של דבר ידבק בעבודה הזו כל העולם. כי צריך רק בן אדם אחד שיתחיל לעשות משהו, שיאמין בו, שידבק בו, ואז הוא סוחף אחריו אחרים.
ואני אהיה האדם הזה, כי לעולם לא אכנע, לא לפשע, לא לשחיתות, לא לזיהום האוויר, ובמיוחד לא ליצר הרע שלי. כי הכרזתי עליו מלחמה כבר לפני שנים, ואני נלחמת בו כל רגע, כל שניה. והזוהר אומר בפרשת "כי תצא" שכל עוד אדם יוצא למלחמה נגד היצר הרע שלו, הוא ניצח.
מספיק רק לצאת למלחמה. כי הבא להיטהר מסייעים בידו.
אז אני יודעת בוודאות מוחלטת שמסייעים בידי להיות טהורה יותר, טובה יותר, מושלמת יותר, ועם הידע הזה ועם הוודאות הזו אני יכולה להמיס את האבל שהרגשתי על העם שלי ועל הפלנטה שלי, וגם על עצמי, ולהציל אותנו מטביעה בים הסחי והמאוס המקיף אותנו.
