מרשה לינהן, פורצת דרך בפרקטיקה ובתיאוריה של טיפול נפשי, מדברת על כך ש"מרבית בני ה-30 ומטה מנהלים את הקשר הקרוב להם ביותר עם מכשיר הסמארטפון", והקשר האמיץ ביותר שלנו מתנהל עם אפליקציית הוואטסאפ, אפקליקציה גאונית ואכזרית - כזו שאי-אפשר לחיות בלעדיה ולא שמים לב למחיר הכבד שהיא גובה: מתי נראה לאחרונה?
שתי ההברקות החדשות של וואטסאפ הן אותו סימן V שהופך לכחול ברגע שקראת את ההודעה שנשלחה אליך והיכולת לדעת מתי לאחרונה האדם שחיפשת התחבר לווטסאפ. אלו מבטאות גם את המחירים העצומים שאנחנו משלמים על בפגיעה בפרטיות: "הצצת נפגעת".
על-מנת לשמור על פרטיותך עומדות בפנייך שתי אפשרויות - האחת להתאפק ולא לפתוח את ההודעה (וגם לא לקרוא אותה) והשנייה להודות שקיבלת וקראת אבל בחרת שלא לענות.
החיים מלמדים אותנו שמערכות יחסים כופות עלינו חוסר ידיעה וספק, שהם תוצרים של התנסויות עבר פוגעות ומכאיבות. הסיגנלים של וואטסאפ מספקים לנו אינדיקטור נוסף, רמז חיוני, מצוף תקשורתי בים של אי-הוודאות הבין אישית, וכמו כל התמכרות, האוביקט הממכר נתפס כאילו היה שם מאז ומעולם. You can't go back. התמכרות זו הפכה את הודעות הטקסט לארכאיות ועיוורות כיוון שהן נעדרות תמרורי קרבה ומרחק שמספק הוואטסאפ.
מפתחי Whatsapp יצאו לאחרונה עם פונקציה חדשה, שבאמצעותה ניתן לבחור להימנע מחשיפת המידע מתי התחברנו לאחרונה. אבל גם כאן יש כבר סיגנל תקשורתי - אתה חשאי, חבר. אפילו אם זה מבחינתך בסדר גמור, השאלה היא כבר חלק מהמשחק החברתי.
נושא הקבוצות המושג FOMO - Fear of Missing Out מתייחס לחשש לא לקחת חלק בתהליכים בין אישיים ולפספס חוויות מרגשות. מה יקרה באמת אם לא נהיה שם בזמן? מקבוצות משפחה וחברים, דרך קבוצות להורים, קבוצת עמיתים למשימות בעבודה ועוד. קבוצות ה-Whatspp שואבות אותנו לתוכן וקשה, קשה מדי "לעזוב את הקבוצה".
על פניו הפתרון של קבוצות נשמע מדויק ונכון, אבל המציאות מלמדת שהקבוצות הללו סילקו מחייך את האפשרות האחרונה לשלווה ונחת. מספיק שאנו חברים בארבע-חמש קבוצות והטלפון לא מפסיק לעדכן. מישהו קיבל רישיון? חגג יום הולדת? כל אחד בתורו יכתוב "מזל טוב", "יא תותחחחחח", "אוהבתותך" בתוספת האימוג'י המיוחד שלו. היעדר תגובה או השתקה זמנית היא כבר החלטה של כל משתתף בקבוצה, כשכל אחד יודע שלהתעלמות יש מחירים: גסות רוח, אדישות או התנשאות למשל.
ברמה הפסיכולוגית, חשוב לזכור שקבוצת וואטסאפ היא תהליך קבוצתי לכל דבר. יש בו תפקידים, תחרותיות, דחייה ואפילו חרם ושעירות לעזאזל. קצת פחות אטרקטיבי.
אם כך, אלו (ועוד רבות אחרות) הן תופעות הלוואי שדרכן Whatsapp משתלט על מערכות היחסים שלנו. אולי כדאי למצוא דרך להיחלץ משם ביחד או לפחות למצוא אוויר לנשימה?
