לו הייתה ממשלת ישראל בעלת ראיה חברתית וסביבתית ממלכתית לטווח ארוך למען הדורות הבאים ועם דאגה אמתית לכלל תושביה ורווחתם ולא רק למקורביה מקושריה וחזקיה, הייתה מקבלת הממשלה החלטה חברתית וסביבתית חשובה - להקצות חלק ניכר מהשטח המפונה בצריפין להקמת "ריאה ירוקה" ענקית והייתה פועלת להקים על רוב השטח המפונה בצריפין פארק ענק נוסח פארק הירקון הפתוח לציבור ללא תשלום למטרות ספורט ונופש או פארק עם אגם גדול נוסח הפארק הלאומי ברמת גן, ועל מקצתו של השטח המפונה היו נבנים מספר בתי מגורים, כמה בתי קפה וכדומה. על-פי תוכנית פרויקט פינוי צריפין, אם אני מבין נכון רובו של השטח יהפוך לגוש מגדלי בטון בהם יגורו אנשים מקושרים או בעלי יכולת כלכלית. אבל ממשלת ישראל הוכיחה מזה כבר כי ראייתה צרה, אינה לטווח ארוך ואינה דואגת לכלל תושביה וכי היא מטיבה עם חזקיה מקושריה ועם בעלי הממון שבה.
היה ראוי ונכון מבחינה סביבתית וגם חברתית להקים על חלק ניכר משטח צריפין פארק ענק ובו נחל העובר לאורכו מסוג פארק הירקון או פארק עם אגם נוסח הפארק הלאומי ברמת גן. פארק מסוג אלה היה משדרג את אזור רמלה לוד באר יעקב, והיה משרת למטרות נופש, ספורט ובילוי, אלפים מתושבי הערים רמלה לוד באר יעקב יישובי המועצה האזורית עמק לוד וכן ישובים נוספים מרוחקים יותר. יצוין כי בכל אזור רמלה לוד באר יעקב וצריפין בו מתגוררים עשרות אלפי תושבים, אין פארק ענק נוסח פארק הירקון או הפארק הלאומי ברמת גן עם מדשאות ענק ומרחבים לא נגמרים לצעדה וספורט בטבע. מדוע לתושבי רמלה לוד באר יעקב וישובים העוטפים אותם, לא מגיע פארק רחב ידיים כמו שיש לתל אביבים והרמת גנים. האם הם אזרחים סוג ב'? במקום להרוס את המבנים והמתקנים של בסיסי צריפין שחלקם בנויים באיכות בניה גבוה ובהם השקיעו כסף רב, היה ראוי ונכון להשאיר לפחות חלק מהם וליעדם לאולמות ספורט, נופש, כיתות לימוד למבוגרים ונוער, היה ניתן לקיים בהם ובפארק פעילות לימודית, חינוכית וספורטיבית בהם היו נוטלים חלק אלפי מבוגרים ובני נוער, חברי תנועות נוער.
הטיעון שמשמיעים במשרד הביטחון כי הקמת שכונות מגדלי המגורים על שטח צריפין נועדה לממן עלות היקרה של פינוי והעברת הבסיסים בצריפין לדרום נשמעה הגיונית ו"חזקה" על פניה. אולם בעיון לעומק משרד הביטחון. אם היה רוצה (ומתייעל) היה מוצא דרכים מקורות כספיים אחרים לממן פינוי העברת הבסיסים מצריפין לדרום.
וזאת לדעת, שטח צריפין בן מאות הדונמים הוא משאב של כולנו והוא שייך לכלל האזרחים במדינה. מה שנעשה כאן הוא לדעתי ואני מביע דעה אישית, הוא סוג של "פשע סביבתי" אם תירצו גם "פשע היסטורי". יהיו שיגידו שאני מגזים בהגדרות אלו, אבל באמת ובתמים מאמין אני שזה מה שנעשה ועוד יעשה בצריפין. שטח צריפין הוא בעל ערכי טבע והיסטוריה רבים יותר ממה שאנו חושבים ויודעים ששייך לנו כלל הציבור. במקום להעבירו, לפחות את רובו לטובת כלל הציבור ולרווחתו ולשמר ערכי טבע והיסטוריה הוא הועבר ויועבר בחלקו הגדול לטובת בעלי הון חזקים מקושרים. קיים חשש יותר מסביר שעם הקמת שכונות המגורים ומגדלי הבטון בצריפין ייעלמו ויפגעו ערכי טבע נוף והיסטוריה במקום או שחלק מהם כבר אף נעלמו-"גולחו" בלי שנדע. אחרי הכל מדובר בבסיסים צבאיים שהגישה אליהם אינה חופשית. הגופים השונים האחראים לפרויקט פינוי בסיסי צריפין והקמת תשתית להקמת שכונות במקום, מצהירים ומבטיחים באמצעות פרסומים יחצ"ניים כי ישמרו בשטחים המפונים של מחנה צריפין ערכי טבע והיסטוריה. אני מציע לא לקבל את דבריהם כתורה מסיני, ויש לפקח ולהשגיח. לא קל לעשות זאת כשמדובר בבסיסים צבאיים שהגישה אליהם אינה חופשית ולא חשופים לעיני הציבור. וכאן צריכה להיות אכפתיות והתערבות נמרצת של גופי ואירגוני טבע כמו החברה להגנת הטבע (עקירת עצים ותיקים והרס פניניות וחורשות טבע) והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל(הרס מבנים ואתרים היסטוריים) "פרויקט צריפין" יעשיר מספר גופים ואנשים, אך הציבור בכללו יפסיד שטח ציבורי "ירוק" בחלקו הגדול בעל צביון כפרי פנינות טבע והיסטוריה שבעצם שייכים לכולנו.