מאז שנת 2004 בה הקמתי את משרד עורכי הדין שבבעלותי, סייעה מחלקת ההוצאה לפועל במשרד שלי (יש לנו כמה מחלקות), בעיקר לעסקים ובהם החברות הגדולות במשק, כך שבמהלך השנים פעלה המחלקה בלמעלה מ-100,000 תיקים, בהם סייע המשרד לגבות חובות שונים, מחייבים שונים, בהליכי גבייה, הוצאה לפועל ופשיטת רגל.
בתור בעל משרד שמייצג בעיקר את הנושים, קשה שלא להזדהות עם התחושות הקשות של הנושים, כאשר החייבים שלהם במקום לשלם, פותחים בהליך פשיטת רגל וכעבור כמה שנים מציעים הסדר שלפעמים עומד על פחות מעשרה אחוז מגובה החוב המקורי, אם בכלל, ועוד בלי לקחת בחשבון את האגרות שנאלצו לשלם למדינה ושכר טירחת עורכי הדין בעבור עבודתם המשפטית.
במסגרת לימודי המאסטר שלי במשפטים באוניברסיטת בר-אילן, ישבתי בהרצאה פרופ'
דוד האן, הכונס הרשמי של מדינת ישראל, ומצאתי את עצמי מקשיב לו כאשר הוא מסביר שלדעתו צריך לשים את הדגש בדיני חדלות הפירעון ופשיטות הרגל, דווקא על שיקומו הכלכלי של החייב. למי שלא יודע, פרופ' האן קידם יחד עם שרת המשפטים אילת שקד את החוק החדש שככל הנראה יכנס לתוקפו, ואשר במקום פקודת פשיטת הרגל הישנה יקרא חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
באותה ההרצאה, טען פרופ' האן שכאשר משפרים את התקווה של החייב לסיים את הליך פשיטת הרגל עם תוכנית פעולה ושיקום, גם הנושים בסופו של דבר ירוויחו מכך, שכן לטענתו בסופו של דבר תוכנית פירעון ברורה ומתן תשומת לב ראויה לשיקום החייב, גורמים בשורה התחתונה ליותר כסף לזרום לקופת הנשייה, ומשם לכלל הנושים.
פשיטת רגל זה היה עוד לפני פשיטת הרגל של
אליעזר פישמן, אבל בלי קשר לא יכולתי לשמוע את הדברים מבלי להקשות על התיזה, וטענתי בפניו כמעט בכעס: "אתה מעודד אנשים להיות חייבים ולא לשלם, זו המדיניות שאתה רוצה להוביל"? שאלתי.
הוא חייך, "כן, שמעתי את זה הרבה, הבנקים כבר טרחו להגיד לי את זה", הוא אמר, "דיני חדלות הפירעון אינם דינים עונשיים, אין שום מטרה להעניש את החייבים, זה לא חלק מהחוק וזה לא תורם בכלום". אציין, שאז בתור בעל משרד שמזוהה בעולם חדלות הפירעון בעיקר עם נושים שרואים איך הכסף שלהם נעלם והחייבים 'בורחים' לפשיטת רגל ולא מחזירים את החובות, זה לא היה כל כך משכנע, ולא ממש השתכנעתי.
לפני כמה חודשים פגשתי בתיק פש"ר 37981-09-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם פגשתי נכה, התלוי ברכב הנכה שברשותו נאלץ להתמודד עם דרישת הבנק הבינלאומי לעקל ולתפוס את רכב הנכה במעמד צד אחד ולמרות האיסור לעקל כסאות גלגלים ורכבי נכה לפי חוק ההוצאה לפועל, ואף עם דרישת המנהל המיוחד בתיק, לתפוס ולעקל את קצבת הנכות הזעומה, גם כן למרות הוראות חוק הביטוח הלאומי האוסרות על עיקול קצבת נכות.
בינתיים אני חייב לציין, היו כל מיני התפתחויות מוזרות בתיק הזה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הבנק והחייב הגיעו להסכמות לפיהן תמורת 80,000 שקל שצד שלישי הסכים לתרום, ישוחרר הרכב לידי החייב, כשהוא נקי מכל טענה או עיקול ותשלום זה מצד אחד ישאיר את רכב הנכה המשמש כרגליים ומאידך יכנס כספים לקופת הנושים, ויגדיל אותה משמעותית
להסכמות האלו, התנגד המנהל המיוחד מטעם הכונס הרשמי, הוא טען שאין בכך די בשביל למלא את קופת הפש"ר הריקה. הוא גם טען שהעובדה שקיצבת הנכות מעוקלת אינה גורעת מהטענה שהחייב בינתיים לא שילם מתוכה את הסכום החודשי שנקצב לו, לצורך התשלום לקופת הפש"ר.
עיכוב נוסף לפעמים אתה נשאר בלי מילים, כי בפועל לא רק שהחייב שילם את הסכום שנקצב למרות שעיקלו לו את קצבת הנכות, אז גם בסופו של דבר הסתבר, שההתנגדות הקשה של המנהל המיוחד לשחרר את הרכב תמורת 80,000 שקל הובילה לעיכוב נוסף ולתשלום נוסף על האחסון של הרכב לעוד זמן מה ובסוף להמלצה של המנהל המיוחד לשחרר את הרכב בפחות מהסכום המקורי, ב-77,000 שקל בלבד.
אולי לא הבנתי משהו למרות שאני לא רע בחשבון, אבל להצעה השנייה הנמוכה יותר, פתאום כולם הסכימו, מוזר, לא?
אז החוק החדש שסיפרתי עליו עדיין לא נכנס לתוקף אבל בקרוב זה כנראה יקרה, ולאחריו ולאורו יש להניח, שהמדינה תראה בשיקום החייב משום ערך עליון גם עם הוא לא היה ואינו טייקון, אפילו על חשבון החזר החוב לנושים ותוך תפיסה חדשה, לפיה בראיה גלובלית מוטב להחזיר את פושטי הרגל למעגל הכלכלי הנורמטיבי במהירות האפשרית ולהימנע מהתהליך הארוך הנהוג היום, שבו משך כמה שנים פועל הכונס הרשמי בחקירה, הגבלות ודרישה כנגד החייבים, לצורך השבת החוב לנושים וללא תוכנית פרעון ושיקום בדרך כלל.
עניין מהפכני נוסף בחוק החדש הנו ביטול חלקי של קדימות הנשייה של הנושים המובטחים (בעיקר בנקים), והעברת תשלומים דווקא לנושים הקטנים והבלתי מובטחים של החייבים, שהנם בעיקר העסקים הקטנים, על חשבון חלקם של הבנקים. בהתאם
להודעת הכנסת מיום 24.5.2016, מצפה המחוקק, כי עם אישרורו של החוק החדש ישתפר מצבם של העסקים הקטנים במצבת הנשייה, כך שהבנקים לא יוכלו לממש את מלוא השעבודים שרשמו לעצמם ואילו העסקים הקטנים יזכו לחלק מהתקבולים שיתקבלו ממכירת נכסים משועבדים על-ידי הבנקים, במסגרת הליכי פשיטת הרגל.
