א. בלתי-מוסרי כשיצאתי מהספָר, הותרתי את מרבית שערותיי על רצפת המספרה. הרדיו במכוניתי סיפר על ה'תספורת', שמציעים לעשות לאדון
אליעזר פישמן - שכמו רבים מעשירי ישראל, מתכוון לא לשלם את חובותיו, והם יוטלו עלי הציבור. כנראה, מחוב של ארבעה מיליארדי שקל, הוא עשה טובה, והסכים להחזיר 140 מיליון שקל ואם יהיה רצון יחזיר עוד 260 מיליון שקל, בתוך חמש שנים.
גם אם נסכים, שפישמן חייב רק 1.7 מיליארד שקל, עדיין החזר של 400 מיליון שקל בלבד הוא 'תספורת' נועזת למדי. כיוון שהציבור יישא בהוצאה - זו הצעה בלתי-מוסרית בעליל. החלופה הנה, לכאורה, שפישמן לא ישלם דבר. ההבדל באחוזים קטנטן, אך במיליוני שקל - ניכר.
ויש עוד חלופה, שננקטת רק לגבי פשוטי העם, לרדת לנכסיו ולנכסי משפחתו, כדי שהם ולא אנחנו יישאו בנטל החזר חובותיו העצומים. פישמן דורג בשנת 2013 במקום ה-40 ברשימת מאת עשירי ישראל של העיתון "
פורבס ישראל" עם הון של 2.7 מיליארד שקל. כשנתיים אחר כך הוערכו חובותיו האישיים של פישמן כגדולים מנכסיו ביותר ממיליארד שקל, ובאוגוסט 2016 החלו ההליכים להכריזו כפושט רגל.
ונשאלת שוב השאלה - הכיצד אישרו קציני הלוואות בבנקים הלוואות עתק לפישמן, שידוע מזה שנים כלווה בעייתי. וכנגזרת מזה - איפה היה הפיקוח על הבנקים?
ב. בריונות ההתפרעויות בכפר קאסם אינן חריג, אלא שיטה. כל אימת שהמשטרה מנסה לאכוף את החוק במגזר הערבי, היא נתקלת בבריונות. הבעיה, לעניות דעתי, שיש פחות מדי נוכחות משטרתית ברחובותינו, וכמעט היעדרות מופגנת מהרחוב הערבי.
מצד אחד, תובע הציבור הערבי, שהמשטרה תאכוף את החוק, ותבער את הנשק הבלתי-חוקי, שמציף את יישובי הערבים, ומסכן את שלומו (ובשלב הבא - גם את שלומנו). מצד שני, כשמנסה המשטרה לעשות את תפקידה, היא נתקלת באיבה ובהתפרעויות.
אחת הבעיות של משטרתנו היא שהיא מונחית על-ידי תוכנית הזויה ("שיטור בחברה משוסעת"), שהכינה
יוזמות קרן אברהם, ונועדה ליחסי המשטרה עם הציבור הערבי. על מקורותיה של התוכנית ועל חזונה לא צריך להרחיב. עם תוכנית כזו המשטרה מגיעה מפורקת וחסרת-אונים להתמודדות עם האלימות הגוברת ברחוב הערבי.
ובניגוד ל
יוזמות קרן אברהם, איני סבור, שיש כאן בעיה של קיפוח - אלא של אכיפת חוק, שהמשטרה והרשויות החליטו לוותר עליה. סיפרו לי שכבאיות ואמבולנסים אינם מעזים להיכנס ליישובים ערביים ללא ליווי כבד וחמוש.
ג. "מעיל-רוח" לאברמס? הצבא האמריקני החליט להצטייד במערכת פעילה להגנת הרכב הקרבי המשוריין (רק"ם) שלו מפני טילים נ"ט - אמר גנרל מארק מיליי, רמטכ"ל צבא ארצות-הברית.
גנרל מיליי התייחס בדיון בסנאט למערכת "מעיל-רוח" הישראלית (הנקראת בארצות-הברית, "טרופי"), וקבע בתשובה לשאלות סנאטורים, כי הצבא החליט להצטייד במערכת מתוצרת רפאל. לדברי הגנרל, רק שתי מדינות, ישראל ורוסיה, פיתחו מערכת פעילה להגנת רק"ם נגד טילים נ"ט - "אחת מהן ידידותית לארצות-הברית והאחרת אינה". גנרל מיליי מסר, כי ארצות-הברית וישראל פועלות בתחום הזה, כדי לתת הגנה פעילה לרק"ם של הצבא האמריקני.
נמסר, כי הצבא האמריקני נמצא כבר בבחינה מקפת של מערכת "מעיל-רוח" לטנק אברמס מ-1. הצבא מתכוון להכניס לשירות מערכות "מעיל-רוח" מתוצרת אמריקנית בקרוב - במסגרותיו השונות, שמפעילות רק"ם. "זו יכולת חיונית", הדגיש גנרל מיליי, "ונבטיח שעוצבותינו יהיו מוגנות כדבעי".
ד. אין ויכוח לית מאן דפליג, שמלחמת ששת הימים לא הייתה מתוכננת, ושינתה את פניה של מדינת ישראל ללא-הכר. חמישים שנה מתנהל ויכוח בציבור מה עשתה לנו המלחמה ומה לעשות עם תוצאותיה. רק באקדמיה הישראלית אין ויכוח. דווקא שם - היכן שהיו אמורים להיות חופש מחשבה וגיוון דעות - יש דעה אחידה בדבר טיבה השלילי של מלחמת ששת הימים ושל תוצאותיה.
אני כותב זאת אחרי שקיבלתי הזמנה נוספת, אולי חמישית במספר, לכנס באקדמיה על חמישים שנה למלחמה. רוב ההזמנות מוכתרות בכותרת, 'חמישים שנה לכיבוש', ולעתים מואילים המארגנים להציב סימן שאלה ליד הכותרת.
כשזו הכותרת, ברורה המסקנה מהדיון, ואין טעם לטרוח להגיע אליו.
ה. זוועה דבר אחד היה בשידורי
רשות השידור - כשלא חיבלו בהם - איכות טכנית. אחרי כמה שבועות של שידורי תאגיד השידור "
כאן", לצערי, עליי לציין, כי אומנם אלה שידורים בהרצה, אך רמתם הטכנית נמוכה ביותר ומלאה תקלות.
כנראה, עוד סיבה לחשוב על אפשרות, שאין מקום ל
כאן.
