התוצר לנפש: פה זה לא אירופה

במאמר שפורסם לאחרונה באתר זה כתב יגאל כנען: "היום מדינת ישראל מתקרבת ל-10 מיליון תושבים, תל"ג לנפש מעל אירופה". כנען איננו מציג בסיס לקביעתו זו, אך יש לשער שהוא הסתמך על מאמר שפרסם גיא בכור באתר "ג'יפלנט", ובו הוא כתב שהתוצר לנפש בישראל בשנת 2016 גבוה מזה של צרפת, איטליה ספרד ויוון, אך נמוך מזה של אנגליה. בכור מציג נתונים שהתפרסמו בשנתון של העיתון האנגלי אקונומיסט, שאיננו זמין לציבור הרחב (אלא תמורת תשלום). לעומת זאת, נתוני הבנק העולמי זמינים לכולם, וכפי שמוצג בהמשך, נתונים אלה מצביעים על כך שעקב רמת המחירים הגבוהה בישראל, רמת החיים שיכולים לאפשר לעצמם תושבי ישראל נמוכה הן מזו של צרפת, והן מזו של ארצות האיחוד האירופי. ראשית יוצגו נתוני הבנק העולמי לתוצר המקומי לנפש בשנת 2015, כשאלה מוצגים בדולרים. התרגום מהנתונים במטבע המקומי לדולרים מתבצע על-פי השער הממוצע של המטבע המקומי לדולר באותה שנה: אנגליה: 43,930 דולר. צרפת: 36,352 דולר. ישראל: 35,729 דולר. איטליה: 29,993 דולר. ספרד: 25,685 דולר. יוון: 18,007 דולר. ארצות האיחוד האירופי: 32,018. מסתבר שאכן, במונחים דולריים, התוצר המקומי לנפש בישראל בשנת 2015 דומה מאוד לזה של צרפת, עולה על זה של איטליה, ספרד ויוון, ועולה גם על זה של ארצות האיחוד האירופי. כיוון שנתונים אלה הם נתוני 2015, הם אינם(!) מצויים בסתירה לנתון שאותו מציג בכור, ולפיו בשנת 2016 עבר התוצר לנפש בישראל את זה של צרפת. אלא שנתונים אלה תלויים בשער החליפין של המטבע המקומי לדולר. נניח שבשנת 2014 היה התוצר לנפש בישראל 100,000 שקל, ובשנת 2015 לא חל כל שינוי בתוצר לנפש ובמדד המחירים לצרכן. נניח גם שבשנת 2014 היה שער החליפין חמישה שקלים לדולר, ובשנת 2015 ארבעה שקלים לדולר. במצב זה היה התוצר לנפש בשנת 2014 20,000 דולר, ובשנת 2015 היה התוצר 25,000 דולר. תוך שנה עלה התוצר במונחים דולריים ב-25%, עלייה שכל כולה נובעת מהשינוי בשער הדולר, מבלי שאזרחי ישראל ירגישו בשום שינוי במצבם. בנוסף לכך, התוצר לנפש בדולרים אינו מבטא את רמת החיים באותה מדינה, שכן ייתכן שבשתי מדינות יהיה התוצר לנפש זהה, אבל באחת מהן המחירים נמוכים הרבה יותר מבשנייה. ברור שרמת החיים שיכולים לאפשר לעצמם תושבי המדינה הראשונה גבוהה הרבה יותר מזו שיכולים לאפשר לעצמם תושבי המדינה השנייה. כדי לבודד השפעות אלה קיים מדד הנקרא "שווי כוח הקנייה", ובאנגלית: "Purchasing Power Parity" (בקצרה PPP). מדד זה מתחשב ברמת המחירים הקיימת בכל מדינה, ולכן מבטא את רמת החיים שיכולים לאפשר לעצמם תושבי המדינה. נתוני הבנק העולמי לתוצר לנפש במונחי PPP מוצגים להלן: אנגליה: 41,801 צרפת: 41,017 ישראל: 36,576 איטליה: 37,217 ספרד: 34,727 יוון: 26,379 ארצות האיחוד האירופי: 38,703 על-פי מדד זה, המבטא את מצבם האמתי של תושבי המדינות השונות, תושבי צרפת ואנגליה מצויים במצב דומה, ואילו תושבי איטליה, ישראל וספרד יכולים לאפשר לעצמם רמת חיים הנמוכה בערך ב-10% מזו של תושבי אנגליה וצרפת. היוונים על-פי כל מדד מפגרים מאחור, ואילו תושבי כלל ארצות האיחוד האירופי, שעל-פי שער החליפין התוצר לנפש שלהן נמוך ב-10% מזה של ישראל, יכולים לאפשר לעצמם רמת חיים הגבוהה ב-7% מזו של תושבי ישראל. המדינה היחידה שעבורה הנתונים על-פי שני המדדים הם זהים היא ארה"ב, וההבדל בין הנתונים בדולרים, לבין הנתונים על-פי מדד PPP מבטאים את רמת המחירים בכל מדינה יחסית לזו של ארה"ב. כך לדוגמה, התוצר לנפש בנורווגיה הוא 74,482 דולר, ובשווייץ 80,999 דולר, ואילו במונחי PPP התוצר הנורווגי הוא 62,084 והתוצר השווייצרי הוא 62,557. מכאן שהמחירים בנורווגיה גבוהים בערך ב-20% מאלה של ארה"ב, והמחירים בשווייץ גבוהים ב-30% מאלה של ארה"ב. מי שטייל בנורווגיה ובשווייץ יודע שאלה לא רק נתונים, אלא מציאות. ומהנתונים המוצגים למעלה מסתבר שרמת המחירים בישראל נמוכה ב-7% מזו של אנגליה, אבל גבוהה ב-10% מזו שבצרפת, ב-21% מזו שבאיטליה, ב-32% מזו שבספרד, ב-43% מזו שביוון, וב-18% מזו שבכלל ארצות האיחוד האירופי. ישראל היא ללא ספק ארץ יקרה יחסית, ולכן הנתון של התוצר לנפש במונחים דולריים איננו משקף את כל התמונה. במאמר קודם הראיתי כי בין השנים 2003 ו-2015 הייתה יציבות כמעט מוחלטת בחלוקת ההכנסות בין שכבות האוכלוסייה, ושעל-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עלתה ההכנסה לנפש של כל שכבות האוכלוסייה בין השנים האלה ב-47%. מעניין אפוא להשוות בין נתונים אלה, לנתוני הבנק העולמי לגבי התוצר לנפש במונחי PPP. להלן מוצגים שעורי הגידול בתוצר לנפש על-פי מדד PPP בין השנים 2003 ו-2015: אנגליה: 40% צרפת: 45% ישראל: 54% איטליה: 28% ספרד: 39% יוון: 11% ארצות האיחוד האירופי: 53% מסתבר אפוא שעל-פי נתונים אלה עלה בתקופה זו התוצר לנפש בישראל ב-54%, אפילו יותר מהעלייה בהכנסה לנפש עליה מצביעים נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיהם היא עלתה ב-47%. ברור שהמדדים הם שונים, אבל המספרים דומים. ברור גם שעל-פי נתונים אלה מובילה ישראל את טבלת הצמיחה, בהפרש קטן מאוד מכלל ארצות האיחוד האירופי, אבל בהפרש ניכר מאנגליה ספרד וצרפת, כשאיטליה ויוון מפגרות מאחור. ובשורה התחתונה: ישראל זה לא שווייץ ולא נורווגיה, ואפילו לא אנגליה וצרפת. אפשר בהחלט להיות גאים בהתפתחות הכלכלית שלנו, אבל בוודאי שלא לטעות ולחשוב שמצבנו טוב יותר מזה של ארצות אירופה המערבית, שגם אם יימשכו שעורי הצמיחה הנוכחיים, יעבור עוד זמן רב עד שנוכל לאפשר לעצמנו את רמת החיים של תושביהן. קצת צניעות לא תזיק.