אלה מבינינו ששיבה זרקה בשערם זוכרים אולי את השיר דלעיל. הנגב נתפש באותם ימים כשממה עם הרבה פוטנציאל ו
דוד בן-גוריון עשה מהעניין חזון של ממש. יישוב הנגב הוא צו השעה אמר וגם עשה - העתיק את ביתו לקיבוץ שדה בוקר שבנגב.
מאז חלפו שנים הרבה והנגב אינו שממה. שמחה וששון ליהודים? האם החזון התגשם? צר לי מאוד אחי אוהבי העם והארץ - על-פי מראה עיניים והמצב העובדתי בשטח, נדמה שטוב היה לו נותר הנגב בשיממונו, טוב ממה שהתהווה ומתהווה ברחביו, מה שמהווה סכנה איומה לעתידו, לריבונות מדינת ישראל בשטחו ובוודאי לאופיו של הנגב.
מתברר שהמצב הרבה מעבר למדאיג! בסרטון אותו שלח לי חבר מצולם הנגב כולו על-ידי לווין ובמיקוד מדויק להפליא ניתן להתבונן במצב שנוצר בשטח. לא סיפורים של פוליטיקאים, לא גחמות של אינטרסנטים, אפילו לא האובססיה של
בני בגין ה"מסדיר הלאומי" (לא המסדיר של עמונה, מיגרון ובית אל, חס ושלום - אם טעיתם לחשוב...).
התמונה המתקבלת מזעזעת לא פחות! אותם ישובים? ובכן בנגב מצויים כיום אלפיים ושלוש מאות ריכוזים בדווים. נשמע דמיוני נכון? חפשו את הסרטון ותיווכחו בעצמכם, שהרי טוב סרטון אחר מאלף מילים, בוודאי של עבדכם. אל תטעו לחשוב שבזוטות עסקינן. בכלל אלפיים ושלוש מאות הריכוזים הנ"ל, ריכוזים רבים מספור כוללים הרבה מבנים, הרבה אוהלים והרבה מאוד תשתיות. ממילא, שטחן הכולל של האדמות הנגזלות עולה כדי מאות אלפי דונמים!! ו....עולם כמנהגו נוהג.
אתנחתה לשם שחרור מועקה (בצידה אנחה): לו הייתה לנו הנהגה יהודית ראויה כי אז הנושא בוודאי לא היה מוזנח. אסור להזניחו, עת חרום היא ומתהווה מציאות אסונית אחריתה מי ישורנה. אלא שה"מנהיגות" דהיום עסוקה יותר בהגבלת ההתיישבות היהודית, במניעת חופש פולחן מיהודים, בהצרת צעדי היהודים ואולי אף חלילה ברקימת מזימות "מדיניות" למסירת חבלי ארץ לרוצחים הערבים.
אין ניתוק בין המצב על הקרקע לבין השפעותיו המזיקות. רק על קצה המזלג נזכיר את העבריינות, את הבריונות, את מכת הגניבות, את הפורענויות וההתנכלות על הכבישים, את הנהיגה הפרועה ותאונות הדרכים הרבות. מי שנוטל את החוק לידיו, משתלט על מאות אלפי דונמים בכוח, מתעלם מרשויות המדינה ובז להן, סופו שיפר כל חוק ויעשה דין לעצמו, בבחינת כל דאלים גבר.
דוגמה: הפוליגמיה והשלכותיה ההרסניות - לא רק המעמד החברתי הנמוך של הנשים הבדוויות, לא רק הצורך לביצור מעמד חברתי (מרבה נשים זוכה למעמד כזה), ולא רק הכוח השבטי הם הגורמים להאדרת התופעה בקרב הבדווים (אגב, פרט "שולי"- פוליגמיה אסורה על-פי חוק בישראל....). העניין הכלכלי הוא בעל משקל ניכר. ומי מהווה מטרה עיקרית לפורעים הבדווים לעשות את החוק לחוכא ואיטלולא? ניחשתם נכון - המוסד לביטוח לאומי.
סוד גלוי הוא שרמת הזיופים והרמאויות בתביעות כלפי המוסד לביטוח הלאומי במגזר הערבי והבדווים בכלל זה, היא הגבוהה בארץ. למשל: בדיקות וחקירות גילו תופעה "ביולוגית" מרתקת - אישה בדווית שילדה פעמיים בתוך חמישה חודשים... לא נרחיב, אבל השיטות הן רבות ומתוחכמות והתוצאות הרסניות. עשו חשבון כמה כסף זורם לכיסו של "אב משפחה" ולו ארבע נשים ועשרים וחמישה ילדים. אגב, אלה לא המספרים ה"כבדים" ו"משפחות" בהן חוסים תחת כנפי אבי המשפחה ארבעים ששים או יותר ילדים, אינן חיזיון נדיר. ראיתי אף את המספר מאה וחמישים ילדים ב"משפחה" אחת כזו.
דע-עקא, שבעוד שכלל האוכלוסייה הערבית מהווה כעשרים אחוז מכלל האזרחים, הרי שככל שבחלוקת תקציבי הביטוח הלאומי עסקינן, מתברר שהמגזר הערבי זולל כחמישים ושלושה אחוז מסך הקצבאות.
מי שיחפוץ בכך ימצא בנקל (ויקיפדיה) ריכוז מבעית של נתונים בנושא. אחוזי ילודה הגבוהים בעולם, סחר בנשים, אלימות רבה בתוך החברה הבדווית, דיכאון והפרעות נפשיות אצל נשים רבות, הברחת נשים ערביות לשם "ייצור" וולדות ועוד...
אנו עסוקים בשגרת חיי היום יום, בעבודה, בלימוד תורה, ביישוב הארץ ובגמילות חסדים. תשומת לבנו מופנית ברגיל לצרות ה"רגילות" (כאלה שבעוונותינו הורגלנו בהן). הרס ישוב ומאחז, מעקב אחר הפרת הבטחות מצד ראש ממשלה, פיגועים מצד הרוצחים הערבים, שמירה על הביטחון וענייני דיומא. אם תרצו, הנגב, רחוק מהעין וגם רחוק מהלב. אלא שהריחוק הזה מנוצל עד תום על-ידי גורמים אנטי ציוניים לרמוס את החוק, לשדוד את אדמותינו ולגזול את הקופה הציבורית.
הדברים לעיל התמקדו בנעשה בנגב אולם אזלת היד השלטונית חובקת ארץ ומלואה ובעיית שמירה על החוק ואכיפתו במגזר הערבי כולו, לרבות הגליל, קיימת ובועטת, שלא לומר בוערת.
הכורח להידרש לנושא הוא עצום וכל דחייה מסכנת באופן מהותי את אחיזתנו בנגב ובגליל, קיום השלטון בהם ואכיפת מרות המדינה על כלל האזרחים בה. בקצה המאיים של הסכנות תמצאו גם את עצם קיומה של המדינה כמדינה יהודית.
