אני יודע שפמיניסטיות לא תאהבנה את זה. ההתארגנות של עשרות מנהלי בית ספר כנגד משרד החינוך-אותי כלל אינה מקוממת. להפך. לבוא ולהטיל אשמה על האחר זה הכי פשוט במקרים כגון אלו. כל משרדי הממשלה שיש להם סמכות מתמחים בשיטה הזו, ועובדה שזה עובד להם. במיוחד למשרד הבריאות למשל.
גם אם בן אדם עשה את מה שעשה אך הורשע לפני כחודש, עדיין זכותו לערער על כך. עד אז, איננו בחזקת אשם אלא רק חשוד באשמה.
למה שהמורה ידווח שהורשע כשההרשעה איננה סופית? כלומר יש כאן סוג של לאקונה שיכולה להמשך גם שנה עד תום הערעור. למשרד החינוך יש אמצעים להתעדכן לפי ת.ז. מדי יום ביומו. המידע מבחינתו נגיש אבל הוא לא מתעסק עם זה, כי זה נחשב מסובך מבחינתו. אז הוא בודק פעם ביובל.
אתמול הבאת תעודת יושר, אבל מה לגבי היום שאחרי? במקרה הזה-חייבים היו לאתר בזמן אם הורשה, ע"ס פסק הדין. אך גם אז ישנה הזכות לערעור, ובמקרה הזה התהליך הזה עדיין לא מוצה.
ההורים שלפתע הופכים ל"חוקרים" ללא שכר גם להם חלק אקוטי בפמפום המקרה. ואיך שהתקשורת "מתה" על זה... כי זה אייטם וסקופ. ההורים, לו התעניינו קצת בקורה עם ילדיהם, היו יודעים על כך מזמן. יצויין במיוחד שבמקרה הזה החשוד היה אהוד על ההורים והתלמידים כאחד.
כעת הוא "אויב העם".
משרד החינוך חייב להתעדכן מדי יום, ולדווח למנהלי בתי הספר מה שקורה. זוהי מסקנתי בנידון. ואם לא נעשה כך - הוא האחראי ולא אף אחד אחר.
