המשבר בין קטר למדינות המפרץ ומצרים פרץ ב-5 ביוני ובתוך כמה ימים התרחב, לחרם על קטר הצטרפו תוך זמן קצר מדינות ערביות נוספות. מאז ועד היום המשבר תקוע ואין פתרון באופק, המדינות המעורבות בו אומנם הכילו אותו והוא לא התפתח לכדי מלחמה אזורית אך מאמצי התיווך של ממשל טראמפ וכווית נכשלו.
בימים האחרונים נכנסה גם טורקיה לתפקיד המתווך, שר החוץ הטורקי מוולוד אוגולו יצא לסעודיה, הנשיא
ארדואן החניף באמצעי התקשורת למלך סעודיה סלמאן בן עבד אלעזיז ואמר כי בידיו המפתח לפתרון עם קטר, אך שום דבר לא עזר, מאמצי הפיוס שבו ונקלעו למבוי סתום.
קטר נוקטת עמדות קשוחות וטוענת כי לא תקבל תכתיבים והתערבות במדיניות החוץ שלה. סעודיה גם דחתה את הבקשה הטורקית להקים בסיס צבאי בסעודיה, כפי שעשתה בקטר, הסעודים לא סומכים על קטר המשחקת משחק כפול ומשתפת פעולה גם עם אירן.
למשבר שגלש כבר מעבר לתחומי המפרץ ומדשדש במקום יש גם השפעה ישירה על הזירה הפלשתינית. תנועת חמאס שרשמית נוקטת עמדה ניטרלית האומרת כי היא "מעוניינת ביחסים מאוזנים וטובים עם כל מדינות ערב" החלה למעשה להתרחק מקטר שטיפחה אותה במשך כל השנים וליישר קו עם הציר החדש מצרים-סעודיה מאע"מ שמוביל את החרם על קטר.
זו הסיבה ש"הרביעיה הערבית" (מצרים-סעודיה-מאע"מ-בחריין) לא הכלילה את תנועת חמאס, פעיליה ומוסדותיה ברשימת הטרור שהיא פרסמה שכללה 59 שמות של פעילי טרור ו 12 ארגונים המממנים טרור הנתמכים ע"י קטר. משלחת של חמאס בראשות יחיא סינוואר יצאה לקהיר לשיחות עם ראשי המודיעין המצרי ולראשונה גם לפגישות עם
מוחמד דחלאן שמשמש גם כיועצו של שליט אבו דאבי.
הפגישות במצרים היו טובות, חלה התקרבות בין חמאס למצרים ובין חמאס לדחלאן ומדובר על אפשרות ריאלית של הסכם פיוס בין חמאס לדחלאן בתמיכה מצרית שיאפשר ניהול משותף של רצועת עזה ולמעשה ייתן למאע"מ דריסת רגל ראשונה ברצועת עזה. מוחמד דחלאן הבטיח בשיחות בקהיר תמיכה כספית מאסיבית של מאע"מ לשיפור המצב הכלכלי ברצועה.
מצרים מצדה אמורה לפתוח בצורה מסודרת את מעבר רפיח ולאפשר גם הכנסת סחורות לרצועה, דבר שיקל את המצור המוטל עליה אולם בתמורה תצטרך חמאס לשלם במטבע ביטחוני למצרים ולשתף עמה פעולה במלחמה בדאעש ובשמירה על גבול רצועת עזה.
את הקו החדש הפרגמטי הזה מובילה ההנהגה החדשה של חמאס בראשות אסמעיל הניה ויחיא סינוואר בניגוד לקו של ח'אלד משעל הנאמן לקטר. במאמר המערכת של העיתון "אלאהראם", שופר השלטון המצרי, נכתב ב-19 ביוני כי חמאס צועדת לקראת פיוס עם מצרים למרות המשבר בין סעודיה לקטר. "לחמאס יש אסטרטגיה חדשה שבאמצעותה היא יכולה לחיות עם שינויים במאזני הכוח והבריתות באזור", נכתב במאמר.
הרש"פ הושארה מחוץ לתמונה ואם אכן הציר החדש הזה יקום מדובר במכה קשה לקטר ולמחמוד עבאס שייאלץ להשלים עם נוכחות פעילה של מוחמד דחלאן ברצועת עזה וחזרתו למעגל מקבלי ההחלטות הפלשתינים.
עבאס רצה להפעיל לחץ על הנהגת חמאס ברצועה באמצעות שורה של סנקציות אך למעשה דחף אותה במו ידיו לזרועותיו של יריבו המר מוחמד דחלאן. בכירי חמאס הודיעו השבוע כי בכוונתם לשפר את הקשרים עם אירן, לבנון, וטורקיה בעקבות ההתפתחויות האזוריות החדשות. ההתקרבות של מצרים, סעודיה ומאע"מ לתנועת חמאס נועדה לבודד עוד יותר את קטר הנתונה במשבר עמוק עם מדינות ערב.
גם הרש"פ שומרת מתחילת המשבר של קטר עם מדינות ערב על שתיקה, גורמים בפתח ובאופוזיציה בקטר מפרשים את שתיקתו של מחמוד עבאס בכך שהוא חושש שהאינטרסים הכלכליים שלו ושל שני בניו בקטר יפגעו אם יתבטא בנושא. לכן, הוא התבטא בסה"כ פעם אחת בלבד מאז פרץ המשבר וניסח את דבריו בזהירות רבה,"איננו רוצים לראות פיצול או סכסוך בין אחינו במפרץ,אני מקווה שמאמצי הפיוס יצליחו" אמר עבאס.
ברש"פ מודאגים מכך שהמשבר של קטר עם מדינות ערב דחק לקרן זווית את ההתעניינות בבעיה הפלשתינית וכי הוא יקרב צעד נוסף את מדינות ערב "המתונות" לנורמליזציה גלויה עם ישראל לפני שנפתרה הבעיה הפלשתינית. נראה כי ישראל ואירן הרוויחו בינתיים מהמשבר של קטר עם מדינות ערב.
בינתיים הפלשתינים משלמים את המחיר, מפקדת חמאס בדוחא התרוקנה, כ-100 פעילים של חמאס נאלצו לעזוב את קטר ועברו לביירות שבלבנון ועדיין לא ברור אילו צעדים תיאלץ קטר לנקוט כדי לצמצם או להפסיק את המימון של חמאס.
המשבר של קטר עם מדינות ערב על-רקע תמיכתה בטרור והתקרבותה לאירן משרת היטב את הנרטיב ההסברתי הישראלי בדבר המלחמה בטרור ובקיצוניות והדבר החל לחלחל בקרב מדינות ערב.אירן הצליחה לסדוק ולהכניס טריז בציר הסוני בראשות סעודיה, היא מחזרת אחרי קטר ומנסה להעביר אותה לצדה. בינתיים היא תקבל מחדש לצדה את הנהגת חמאס החדשה בראשות אסמעיל הניה לאחר שקודמו ח'אלד משעל התנתק ממנה ב 2011 על-רקע חילוקי דעות על מלחמת האזרחים בסוריה.