ג'ונגל מעניין

א. לב אטוּם

גילוי נאות: אני נכה, לצערי הרב. בריאותי התדרדרה, וכרגע אני לקוח כבד של מערכת הבריאות. לכן, מאבק ארגוני הנכים על תביעתם להגדיל את קצבת הנכות, שמשלם הביטוח הלאומי, נראה לי הוגן ומוצדק. כיום עומדת קצבת הנכות על סכום אדיר של פחות מ-2,500 שקל לחודש. נכים קשים יכולים להוסיף עוד כ-1,500 שקל לקצבתם - סכומי עתק, שאינם מכסים אפילו את הבוריקעס ואת השתייה, שמוגשים בישיבות האין-סופיות על הגדלת קצבת הנכות. אף פעם לא האמנתי, שאקבל את דעתו של ח"כ אילן גלאון (גם הוא נכה), שתובע, בלי הרבה תמיכה בקואליציה, להשוות את קצבת הנכות לשכר מינימום. ועדה שלישית כבר דנה בכסף המועט, שיוסיפו לקצבת הנכות. ותהיה ועדה רביעית, וגם ועדה חמישית ואפילו ועדה... לנכים אין גב פוליטי, וכנראה גם אין כוח אלקטוראלי. לכן, יכול משה כחלון, שר האוצר "החברתי", לזלזל בנו, ולהשליך לעברנו כמה פרוטות עלובות, ואפילו אינו מתבייש בתעלוליו.

ב. קיצוצים

אי-זכיית בואינג במכרז הענק לתכנון ולבניית המפציץ האסטרטגי בי-21 של ארצות-הברית תגרום לגל פיטורין במפעלי החברה בראשית הקיץ, כך אמרה לין קארֶט, שהחלה לנהל את חטיבת החלל והביטחון בחברה לפני כשנה, בכנס בוושינגטון הבירה. במכרז בי-21 זכתה לפני כשנה וחצי חברת נורתרופ גרומאן, למרות ערעור בואינג על ההחלטה. כתוצאה מכך נאלצת בואינג לפטר מאות עובדים. גם חברות אחרות בתעשיית התעופה האמריקנית ניצבות בפני בעיה דומה. עסקה, שנחתמה זה עתה, למכירת מטוסי-קרב אף-15 לקטר תציל, כנראה, את מקדונל דאגלס (שהיא חטיבה בבואינג) מהצורך לסגור את קו ייצורם בעוד כשנתיים, ולפטר מאות עובדים. בואינג נוקטת אסטרטגיה משולשת להתמודד עם המצב. ראשית, היא מצמצמת פעילות בתחום הביטחון ומעבירה אותה ממתקניה בסנט לואיס, מיזורי, לוושינגטון הבירה. בינתיים גילה הנשיא טראמפ עניין ברכישת מטוסי-קרב מתקדמים מדגם אף-18, הזולים בהרבה מהמטוסים המתקדמים אף-35. בנוסף, ביקר טראמפ את ההוצאות המאמירות לרכש מטוס נשיאותי (חיל אוויר 1) חדש מבואינג. בכירים בתעשיית התעופה חלוקים בדעותיהם על התערבות הנשיא טראמפ ברכש מטוסים לחיל-האוויר. לחצו הוזיל במעט את עלות המטוס אף-35. לעומת זאת, עסקות לייצוא מטוסים וציוד ביטחוני, שחתם עם סעודיה ועם קטר, סיפקו הרבה מקומות עבודה לאמריקנים - אחת ממטרותיו המוצהרות של הנשיא טראמפ.

ג. סופר הרקולס

כנראה, הופעתה הפומבית הראשונה של ספינת-הנשק, סי-130 הרקולס למבצעים מיוחדים הייתה במבצע הכושל לחילוץ בני-הערובה האמריקניים מאירן. הרעיון במטוס היה להציב על מטוס כבד יחסית מערכות תותחים כבדים (אפילו בקוטר 105 מ"מ) מיוצבים, בעיקר, כדי לאפשר סיוע קרוב ומדויק לכוחות מיוחדים. כעת מציגה חברת לוקהיד מרטין, יצרנית המטוס,את דגם ג'̤יי - מבצעים מיוחדים של ההרקולס בסלון האווירי בלה בורז'ה ליד פאריס בתקווה להשיג לקוחות בינלאומיים, שזקוקים למערכת כבדה ואמינה, שתוכל לתת סיוע קרוב, ולבצע תוך כך סיור אווירי. הרעיון היסודי פותח עוד במלחמת ויטנאם. אז נקרא המטוס, שהטיס חיל-האוויר האמריקני עבור פיקוד המבצעים המיוחדים, "טפרים קרביים". בסלון האווירי בלה בורז'ה אמרו נציגי לוקהיד מרטין, שהם מקווים למכור 200-100 מטוסים כאלה בשוקי המזרח התיכון והאוקיינוס השקט - באישור ממשלת ארצות-הברית. תג המחיר עומד על 80-70 מיליוני דולר למטוס, תלוי במערכות הנשק, שיורכבו עליו.

ד. קרב מאסף

התקשורת הישראלית נגררת אחרי התקשורת האמריקנית, שטרם קיבלה את ניצחון דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות - לפני יותר מחצי שנה - ומנהלת נגדו קרב מאסף, כאילו חזרה על פרשת ואטרגייט, שהביאה להדחת הנשיא ר'יצארד ניקסון, בתחילת שנות השבעים. איני יכול להכריע מתי היו הבכי והנהי בתקשורת הישראלית גדולים יותר - כשנבחר טראמפ בארצות-הברית, או כשנבחר בנימין נתניהו בארצנו. מכל מקום, לא היו ימים קשים לתקשורתנים הישראלים כמו הימים, שהם צריכים לבטא את השם נתניהו עם התואר, ראש הממשלה. התקשורתנים האמריקניים סולדים בריש גלי מנשיאם, ואינם מוכנים לקבל את בחירתו. פאשיסט אדום אצלנו אמר אחרי "המהפך" לפני ארבעים שנה, שאינו מוכן לקבל את הכרעת העם, שבחר לשלוח לאופוזיציה את המערך. תלמידי אותו פאשיסט ממשיכים את מלחמתו נגד בחירת העם. הם מנסים לרתום באמצעים שונים את מערכת המשפט כדי להפוך את בחירת העם. גם בארצות-הברית מנסים להוציא מכל מיני פחי זבל האשמות מהאשמות שונות נגד טראמפ ונגד אנשיו מחד-גיסא. מאידך-גיסא מפריעים לו למנות בכירים בממשלו. למאמצים הללו ולסיכול מדיניות החוץ של טראמפ נרתמים גם סנאטורים רפובליקניים, שטרם השלימו עם בחירת טראמפ. ראוי לציין, כי בניגוד לנתניהו, לטראמפ אין ניסיון בממשל. וושינגטון הבירה היא ג'ונגל מעניין ומפותל, שצירכים לדעת לנווט בו, כדי לא ליפול לפחים.