לאחרונה אנו חשופים יותר ויותר לסיפורי לוחמים, פעילים בארגון שוברים שתיקה. הם מספרים מעל כל במה סיפורים מהעבר הצבאי ה"מפואר" שלהם. איני חושב שיש מישהו שקורא או שומע ולא מזדעזע מסיפורים אלו. פעילי שוברים שתיקה טוענים שאלו לא סיפורים אלא עדויות, על אחת כמה וכמה, עדויות כאלה מחייבות אמירת אמת והוכחה חד-משמעית לנכונותן. האמנם כך הדבר?
דיין יששכרוף, דובר ארגון שוברים שתיקה, מספר שהיכה באכזריות פלשתיני חף מפשע מכות נמרצות, בירכיות (בעיטות באמצעות הברך) ועוד. חבריו לארגון מספרים סיפורים דומים, כל אחד עם הסיפור שלו, כל סיפור מזעזע יותר מקודמו. חלקם מספרים בעילום שם ואחרים בציון שמותיהם ודרגותיהם בצה"ל. אני תוהה אם אכן אלו שמות נכונים וכל הפרטים נכונים. אם אכן הפרטים נכונים, הם צריכים להיות אמיצים מאוד או טיפשים גמורים להודות ב
פשעי מלחמה שביצעו. אם זה שקר, צריך להיות מטומטם גמור לחשוב שלא ניתן לחשוף את השקר.
הגדילו לעשות מעצבי המדיניות של ארגון שוברים שתיקה והוציאו ספר המתאר פשעים מזעזעים כביכול של חיילים, חיילי צבא הגנה לישראל, לא חלילה ארגוני הטרור למיניהם בעזה (ספרתי 23 ארגונים שונים), חיילי צה"ל... מהסיפורים כפי שהם מפורסמים ניתן להבין שהסיפורים הם אוטנטיים, הכתובים ומתוארים מפי החיילים שהשתתפו ו-או ביצעו את אותם פשעיי מלחמה.
דא עקא, כמעט כל החיילים ששירתו יחד עם אותם לוחמים חברי ארגון שוברים שתיקה, מכחישים מכל וכל את הסיפורים, אינם מכירים את האירועים המתוארים ומתנערים לחלוטין מאותם לוחמים כביכול, ומפשעי המלחמה שביצעו, אם ביצעו, אותם פעיליי ארגון שוברים שתיקה.
סיפורים אלו מפיצים נציגי שוברים שתיקה בעיקר בחו"ל, ובמיוחד במדינות שכביכול ידידותיות לישראל, למרות שאותן מדינות מממנות ומעודדות לכאורה את ארגון שוברי שתיקה ואירגוני שמאל אחרים להכפיש ולהשמיץ את מדינת ישראל, אזרחיה, מנהיגיה וחייליה. אותן מדינות, בחוסר בושה בוטה, מזמינות פושעי מלחמה אלו לנאום בפרלמנטים שלהם ואפילו באו"ם. תארו לעצמכם נאצי, פושע מלחמה, נואם בפרלמנט של אנגליה או באחד מערוצי הטלוויזיה, ומתוודה על פשעי מלחמה שביצע. מישהו יכול להעלות על הדעת שהוא היה יוצא לאחר אותו נאום חופשי? ללא אזיקים על הידיים והרגליים בדרך לכלא? אבל האנטישמיות המכוונת לכאורה ע"י אותן מדינות גוברת על ההיגיון הצרוף, אליהם מצטרפים ארגונים קיקיוניים שונים הממומנים בהרבה כסף ע"י אותן מדינות, לכן כל מה שקשור ביהודים או בישראל כנראה מותר.
מי שהגדיש את הסאה מבחינתי היה יהודה שאול שמציג את עצמו כמייסד ארגון שוברים שתיקה, הוא הופיע בטלוויזיה הסינית ובביטחון מלא טען שהוא השתמש "עשרות אם לא מאות פעמים בפלשתינים כמגן אנושי...". מזעזע, מחריד! אני מניח שכל סיני שצפה בתוכנית הזדעזע כמוני ואולי יותר, במיוחד שהם כל כך רחוקים ומנותקים ממה שנעשה באמת במדינת ישראל. לעומת זאת, אני מניח שיותר מאזרח סיני אחד (ולא רק סינים) תהה ולא הבין כיצד פושע אכזר, מתאר פשעי מלחמה מחרידים שביצע, מעז ללא בושה להתוודות על אותם פשעים בטלוויזיה, ועדיין מתהלך חופשי... ההיגיון אומר שראיון כזה צריך להתבצע בתא כלא ברמת אבטחה גבוהה ולא מאולפן טלוויזיה.
כמי ששירת בצבא הגנה לישראל במקומות בעייתיים ביותר, השתתף בשלוש מלחמות שמתוכן שתים קשות במיוחד, לא ממש הכרתי את הצבא שארגון שוברים שתיקה מתאר. אם מה שהם מתארים נכון, אז אני ממש מתבייש שזה הצבא שלי/שלנו. לכן חשבתי רבות על הנושא והחלטתי שאני רוצה לנסות ולזרום עם הסיפורים של שוברים שתיקה. בכל זאת, יש שמות, יש עדויות, יש ראיונות בטלוויזיה, יש אפילו ספר.
מהר מאוד הגעתי למסקנה הגיונית מכל הבחינות. אם זה כך ואם זה אכן נכון, מישהו צריך לשלם מחיר, מחיר קשה ומרתיע. אילו חייל שלי היה מבצע אפילו אחוז אחד מהפשעים המתוארים ע"י שוברים שתיקה, לא הייתי חושב פעמיים, הוא היה עף מיד כמו טיל למשפט צבאי, לא הייתי שותק או שוקט עד שהוא היה מקבל עונש מאסר משמעותי למען יראו וייראו, אין בכלל אופציה אחרת.
בכל זאת אני רוצה לנסות ולהבין את שוברים שתיקה ונציגיהם, הם מעידים על פשעי מלחמה שלהם וכביכול גם של אחרים. אם כך, מדובר בסך-הכל בפושעי מלחמה שבמקרה לבשו מדי צה"ל באותו זמן. למיטב הבנתי וניסיוני הם בהחלט לא פעלו בהתאם לרוח הלחימה היותר מדי מוסרית של צה"ל. הם מספרים שהשתתפו בפשעים חמורים, אם כך פושעים חייבים לשלם מחיר. אותם מספרי סיפורים הם פושעי מלחמה בעליל על-פי עדויותיהם. מכיוון שכולם או חלקם כבר אינם חיילים המשרתים בצה"ל (ומוטב שכך) אולי יש מקום להסגיר ולתבוע אותם בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג. לדעתי ולדעת רבים כמותי, חובה על מדינת ישראל ליזום ולהביא אותם לדין צדק, לא ייתכן שבצה"ל ישרתו או שירתו חיילים שעל דעת עצמם מבצעים פשעי מלחמה ולא יתנו את הדין על כך. שם, בהאג, בבית הדין לפשעיי מלחמה, הם בוודאי יהיו חייבים להיצמד לעובדות בדיוק כפי שהם מספרים לכולם, שהם ביצעו פשעי מלחמה ולשלם את המחיר על כך. לעומת זאת אם יודו ויוכיחו (עכשיו ההוכחה עליהם) שהם שקרנים ואז אני מניח שיש מקום להעמידם לדין בארץ, הוצאת דיבה ולשון הרע כנגד צה"ל וחיילים חפים מפשע.
בכל מקרה אסור למדינת ישראל כמדינה, כמו גם לאזרחי המדינה ובמיוחד אלה ששירתו עם אותם פושעי מלחמה, לעבור בשתיקה על סיפורים כאלה. זה לא משנה בכלל מה הדעות הפוליטיות של כל אחד ואחת, כאן צריך באמת לשבור שתיקה תרתי משמע ולמצות את הדין במלואו ובחומרה עם פושעי מלחמה שמודים ומתוודים על פשעים שביצעו. לא ייתכן שפושע מלחמה יהלך חופשי או יופיע בטלוויזיה, יתוודה על פשעי מלחמה מקפיאי דם שביצע ויהלך לאחר מכן חופשי. מאידך-גיסא, אם הם שקרנים, מכפישים, מוציאי דיבה ומפיצי לשון הרע, חייבים לתבוע אותם לדין ולהכות אותם בכיס, עמוק עמוק, ומוטב שעה אחת קודם, זאת על-מנת למנוע נזקים נוספים ולהרתיע שקרנים נוספים.
