חשבתם שהשוק העירוני הוא המקום הכי זול? - אז חשבתם!!, אבל ממש לא. השוק של פעם, כבר אינו זול ולמעט האותנטיות והריחות, הוא הופך להיות המקום הכי יקר בעיר לקנייה של תוצרת טרייה.
הבדלי המחירים בין השוק לרשתות המזון הזולות הוא אדיר ועל ציר הזמן יותר ויותר דוכנים נסגרים ומפנים את מקומם לדוכני אוכל ולמסעדות גורמה ולבתי-קפה.
קחו למשל את שוק מחנה יהודה בירושלים. מחירי התוצרת הטרייה שם יקרה באופן מובהק מאשר ברשתות המזון המוזלות ועיקר הקונים בו לצד מבקרים אקראיים ותיירים, הן השכבות החלשות ו/או המבוגרים חסרי הניידות, אשר משלמים במיטב כספן עבור סחורה טרייה במחיר מופקע לחלוטין.
תופעה דומה מתרחשת גם במרכזי הערים ו/או במקומות מרוחקים, שם משלמים המבוגרים, אשר לחלקם אין אמצעי תחבורה נגיש, ממון רב בחנויות השכונתיות של הרשתות כמו שופרסל שלי, טיב טעם ומגה בעיר לצד "חנויות הנוחות" אשר שמם עומד ביחס הפוך למחירי המוצרים בהם.
האם לא הגיע הזמן לשנות מצב זה? מדוע מנצלות הרשתות את מצוקת הניידות של לקוחותיהם? נראה שללא לחץ של השכבות היותר חזקות, דבר זה לא ישתנה ואולי הגיע הזמן לא לערוך את השוואות הסלים ומחירי המוצרים ברשתות הזולות של כל רשת ודווקא לערוך את בדיקות הסלים במקומות היקרים, שם קיים ניצול מחפיר של הרשתות, תחת "ההסבר הצולע" שמחירי השכירות, מחייב אותן לייקר את המוצרים, הסבר אשר רק בחלקו נכון ואינו תופס בכלל מים במקומות מרוחקים ו/או בפרפריה.