מאחורי הקלעים, בחשאי והרחק מעיני הציבור, מתנהל כנראה מו"מ עקיף בין ישראל לחמאס שמטרתו להשיג עסקה לחילופי שבויים, שתביא לשחרורם של שני ישראלים המוחזקים בידי הארגון ולהשבת גופות החיילים שנהרגו במבצע צוק איתן. כידוע מחזיק חמאס בשני אזרחים ישראלים שעברו את גדר המערכת ונכנסו לרצועה, אברה מנגיסטו ותושב הפזורה הבדואית ששמו לא פורסם, ובגופות של סמ"ר שאול אורון ז"ל ושל סרן
הדר גולדין ז"ל.
אם אומנם מתנהל המו"מ הזה עתידה בקרוב לעלות לדיון ציבורי השאלה העקרונית: האם על ישראל לפדות בכול מחיר שבויים או גופות חיילים שנרצחו בידי חוטפיהם, או אולי הגיע הזמן לנקוט במדיניות שונה, נוקשה יותר, שבמסגרתה תשחרר ישראל אסירים ביטחוניים בודדים בלבד בתמורה לשבוי ישראלי אחד - חי או מת - כפי שהמליצה לפני שנים אחדות ועדת השופט שמגר. שאלה עקרונית נוספת: האם יהיה זה מהלך נכון לשחרר מספר גדול של מחבלים תמורת שחרור מספר קטן של חיילים שבויים או מתים, או אולי יש מחיר מופרז שאותו אסור לשלם.
בעבר הרחוק נהגה ישראל על-פי הכלל שאין לנהל מו"מ עם מחבלים ופעלה לא אחת בגישה התקפית כדי לשחרר את מי שנפל בידי האויב, למרות הסיכונים הכרוכים בכך. דוגמאות מעולות למדיניות זו היו במבצע אנטבה שבו מצא את מותו יוני נתניהו או בפריצה למלון סבוי בתל אביב שבה ניספה מפקד סיירת מטכ"ל עוזי יאירי. למרבה הצער, הימים האלה חלפו ואינם עוד.
בגלל רגישות הנושא ופוטנציאל הנפיצות החברתית הטמון בו, חובתה של ישראל לדון מחדש במדיניותה, שבאה לידי ביטוי מובהק בתשלום המופקע ששולם בעסקת שחרורו מהשבי הממושך של
גלעד שליט. כיום חשוב לקבוע גישה חדשה ולהתוות גבולות ברורים ומדויקים למחיר שראוי לשלם תמורת פדיון שבויים - חיים או מתים. מחיר שלא ייראה ככניעה לתכתיבי הטרור. עם זאת יש להציב בבירור את השאלה מה עדיף על מה? האינטרס הפרטי של משפחת השבוי - או האינטרס הציבורי שבא לידי ביטוי בלחץ הכבד על מקבלי ההחלטות שאותו מלבה התקשורת.
נושא השבויים והמחיר שצריך, או אפשר, לשלם תמורת פדיונם מעסיק את היהדות כמעט מאז קיומה כעם. וכמספר השנים שחלפו מאז כך מספר הדעות. אבל מאז השתנו הנסיבות. כיום אנו נתונים במלחמת טרור מתמשכת, אלימה ורצחנית. למצב הזה יש למצוא פתרונות חדשים, יצירתיים, ואולי לא תמיד דמוקרטיים, ולא בהכרח בסיוע ייעוץ משפטי.
יהיה אשר יהיה המתכון הנכון להתמודדות נאותה עם המצב החדש אבל עיקרון אחד חייב להיות ברור: יש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני האינטרס של הפרט. חיילי צה"ל יצאו למלחמה בשליחות המדינה ולכן חייבת המדינה לפעול ככול יכולתה כדי לפדות אותם במקרה שיפלו בשבי. לפדות - אבל לא בכל מחיר ובוודאי לא במחיר שעלול להיראות ככניעה. קיימים מחירים שאין לשלם בשום פנים ואופן. היענות לדרישות בלתי סבירות מצד ארגוני הטרור עלולה להיתפס ככניעה מחפירה.
