הדברים הבאים מהווים תגובה מורחבת למאמרו של עמי דור און, מיום, 24.6.17, באתר זה ולחלק מהתגובות
1. מפאת ההיקף בחרתי להציגם כרשימה נפרדת ולא כהערה למאמר המקורי.
הסיפורים הבסיסיים על פיתוח פצצת האטום מוכרים וידועים היטב לכל מי שהתעניין בנושא ולו במקצת. אין ספק שהמהלך כולו התחיל באיינשטיין ובתורת היחסות הפרטית שלו (2005). את הוכחת הישימוּת הבסיסית סיפקו למדע רתרפורד, בוהר, פרמי, מייטנר ופריש, ברבע הראשון של המאה ה-20. בסדרת ניסויים הוכיחו את מבנה האטום וכן שפיצול האטום, בין אם הוא ספונטני (רדיואקטיבי) ובין אם יזום, אכן משחרר כמויות גדולות מאוד של אנרגיה (חום וקרינה), כך שנוסחת איינשטיין
2 מבטאת נכון את היחס הכמותי בין העלמות המסה מתוצרי הפיצול לתפוקת האנרגיה הנלווית אליה.
את תגליתו של איינשטיין פיתחו לכדי יכולת ניצול מדענים ומהנדסים רבים כשחלקם פועלים בתחום הניצול לצרכי שלום (הפקת אנרגיה) ואחרים בתחום הניצול לצרכים צבאיים. במלחמת העולם השנייה, היו אלה הגרמנים שהתקדמותם בחקר האטום לא נפלה מזו של האמריקנים והרוסים שקידמו את מחקר השימושים הצבאיים. ההבדל העקרוני בין פצצה גרעינית לבין שימוש בביקוע האטום ליצירת אנרגיה בכמויות גדולות לשימוש אזרחי, הוא באופי תהליך הביקוע. ביקוע מהיר של כמות חומר בקיע של מספר ק"ג המרוכזת בתחום נפח קטן לפרק הזמן הדרוש להשלמת ראקציית הפירוק, הופכת את המתקן לפצצה. ביקוע מבוקר ונשלט טכנולוגית
3 משחרר את האנרגיה בהדרגה, דבר המאפשר לנווט אותה לשימושים חיוביים דוגמת יצירת חשמל בכורים גרעיניים. מדענים אמריקנים וגרמנים דוגמת איינשטיין, שהיגר לארה"ב לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נזהרו מטעמים הומניטריים מזירוז הפיתוח הצבאי, מתוך שהבינו את העוצמה הטמונה בתהליך פיסיקלי זה וחששו מניצולו לרעה לצרכים הצבאיים. משהתברר שהאידיאולוגיה הגרמנית בשילוב עם המצוקה הצבאית אליה נקלעה המדינה במלחמה, דוחפים את הפיתוח הצבאי וזה עשוי לשנות את מאזן הכוחות הגלובלי לטובת גרמניה, החלו מדענים בארה"ב ללחוץ על הממשל לפעול להקדמת גרמניה בפיתוח נשק גרעיני. מבחן היכולת היה פיתוח מתקן שיפעל כפצצה רבת-עוצמה, דהיינו יפעיל תהליך ביקוע שרשרתי של חומר רדיואקטיבי מתאים (אורניום 238) תוך פרק זמן קצרצר
4. לאחר הצלחה בביצוע רצוני של תהליך הביקוע, בא שלב ההתאמה לשימוש - פיתוח הנשק.
הפיסיקה היא
אינדיפרנטית לגבי השאלה איזה שימוש ייעשה ביכולת או בידע; צבאי או אזרחי? - היא שאלה העומדת להחלטתם של בני האדם. השאלות האמיתית העומדות על הפרק בהקשר לידע האטומי הן:
האם ניתן למנוע קידמה מדעית? האם ניתן לבלום שימושים של קידמה מדעית שנתגלתה באקראי? האם נבון לחשוב שהטבע הוא האיום האמיתי על האנושות, או שהבעיה האמיתית היא טבע-האדם? חד-משמעי טענתי היא שהתשובה לכל שלוש השאלות היא שלילית. אני סבור שהאנרגיה האטומית איננה אשמה באסונות שקרו בגין שימוש שלילי שנעשה בה וגם לא באלו שיקרו בעתיד, אם יקרו. כל מה שנמסר כ"פיקדון" לידי בני האדם - ובכלל זה האנרגיה הגרעינית - ואין לו רצון ספונטני משלו, הוא
באחריותם הבלעדית. אופן ניצול היכולות הוא תלוי עקרונות המוסר המנחים את התנהגות בני האדם. הכלל היהודי הבלתי רגיל בעומק התבונה שבו לאמור: "הכל נקבע והרשות נתונה", אומר זאת במפורש ובאופן חד-משמעי.
ההיסטוריה העתיקה והפחות עתיקה מלמדות אותנו שגם ללא אנרגיה אטומית הצליחו בני האדם להשמיד אלה את אלה ביעילות רבה. שתי מלחמות העולם שהתחוללו במחצית הראשונה של המאה ה-20, הביאו, ללא יכולת גרעינית
5, לכ-80 מיליון הרוגים!, כ-20 מיליון במלחמת העולם הראשונה וכ-60 מיליון במלחמת העולם השנייה; ויש הטוענים שאף יותר. מסעות המלחמה הגדולים למן תקופת האשורים והבבלים, עבור דרך ההלנים, הרומאים, הטטרים, המוסלמים, הצלבנים, המלחמות הגדולות באירופה והמלחמות האימפריאליות - מוכיחים שבני האדם ידעו לחסל היטב אלה את אלה. הצורך לנהל מלחמה, ולאו-דווקא היכולות הטכנולוגיות הוא שהביא להרג הגדול והמתמשך. אין ספק שטכנולוגיה משפרת את יכולות ההשמדה, אבל גם את יכולות המניעה והשיקום. הדמוגרפיה מגדילה את היקף המעורבות בלחימה וגם את פגיעותם של מי שאינם מעורבים בה באופן ישיר. עם זאת אנו רואים שמלחמת השמד המתנהלת בסוריה כבר למעלה מ-6 שנים, שבה נלחם צבא סדיר בכוחות בלתי סדירים ונחותים ממנו בעוצמתם הנומינלית, גרמה להרג של כ-400 אלף איש, רובם אזרחים - כ-1.8% מכלל האוכלוסייה שהתגוררה בסוריה בתחילת המלחמה
6. אמנם, יכולת ההשמדה של נשק גרעיני גדולה בהרבה מזו של נשק קונבנציונלי,
אולם זו חרב פיפיות. ראשית, אינך מובטח מתגובה באמצעים דומים. שנית, ההרס שיוצרת מלחמה גרעינית הוא בלתי-הפיך לשנים ארוכות מאוד. הרס גרעיני אינו מתבטא רק בחום ובעוצמת הפיצוץ והקרינה שהוא יוצר, אלא בזיהום הרדיואקטיבי שהוא מותיר אחריו לשנים ארוכות ולעיתים גם לדורות. לגורמים אלה השפעה מרתיעה מפני שימוש בנשק זה, שאינה קיימת באותה עוצמה במקרה של נשק קונבנציונלי.
כאשר סטיבן הוקינג, אחד הפיסיקאים הבכירים של דורנו, מדבר על הצורך לעזוב את כדור-הארץ ולהתחיל להתיישב בעולמות חדשים, ניתן ליחס את הדברים למספר גורמים: התפוררות המבנים החברתיים המובילה לאנרכיה ולרוב מסתיימת באלימות חסרת-תכלית ובשפך-דם רב ומיותר; מאלימות ושפך-דם איננו מרוויחים דבר, זהו הפסד נטו. אובדן שליטה על הדמוגרפיה (גידול האוכלוסייה), שייצור מחסור באמצעי קיום. מחסור מוביל לאלימות ואלימות - כנ"ל. חשש מתפוצת הנשק גרעיני, לאור תחילתם של תהליכים חדשים יחסית של כניסה מואצת של מדינות נוספות למועדון האטומי הקיים. ריבוי חברים אינו מעיד בהכרח על פחות שליטה ורצינות, אבל בעיקר מגדיל את הסיכויים
למיס-קלקולציה - שגיאה חמורה בשיקול הדעת, או ביכולת למנוע זליגת היכולות לאחרים, שתהיה הרת אסון.
מלחמת "מקורבים" יש הגורסים שהופעת הנשק הגרעיני היא שחוללה את גלי הטרור העולמי בהם אנו נתונים כיום. שני גורמים מרכזיים מחוללים טרור זה: א. רוע לב האדם וחמדנותו. ב. העובדה שלא ניתן לשחק יותר במשחקי כיבושים אינסופיים והשמדת-עמים, מבלי להיתקל במוקדם או במאוחר בעוצמתו של הנשק הגרעיני. שעה שמעצמות-העל בעלות הארסנל הגרעיני ההרסני, מעדיפות לא לסכן עצמן במלחמה ישירה זו בזו, הן מוכנות בהחלט לנהל מלחמת "מקורבים"
(PROXIS), שיאפשרו להן לקדם אינטרסים פרטיקולריים בחסות "אלימות בעצימות נמוכה" ונשלטת. אלא, שגם העצימות הנמוכה נשלטת רק זמנית. ככל שהנשק הגרעיני יהיה נפוץ יותר, הסיכוי שיזלוג ל"מקורבים" גדול יותר והאפשרות לאיום חדש וחמור לכולם, חדלה להיות "חזון רחוק".
כל עוד מאמינים אנו שלא ניתן להימנע ממלחמות מפני שהן תוצר מבנה נפש האדם, גדלה הסכנה לשלום העולם עם כל שלב בהתפתחות הטכנולוגית. כל "שחקן" תורם את חלקו ואין חשיבות מיוחדת למעשיהם של איינשטיין, אופנהיימר או טלר. אם לא הם, היו, ככל הנראה, אחרים עושים זאת במקומם, אולי בעיתוי אחר. עתה, כשבני האדם שולטים גם בגנום האנושי ובהנדסה גנטית
נשק ביולוגי מוכוון גנום, שמאפשרת השמדה טוטלית, דומה לזו של הנשק הגרעיני, אולם באופן סלקטיבי. נוכל להשמיד רק את כל הג'ינג'ים, את בעלי העיניים הכחולות או כל מה שאינו "מתאים לנו"...
מסתבר שאפשר למרר את החיים גם ללא אטום,
אם לא נלמד לחיות כבני אדם מוסריים. בני אדם מוסריים אינם צריכים להמציא עקרונות מוסר משופרים חדשים לבקרים. העיקרון המרכזי נמצא כבר, גם הוא, ביהדות:
עקרון קדושת החיים; או כפי שהתורה מגדירה זאת: "...בצלם אלוהים ברא אותם...". אין פרוש הדבר שבני האדם יכולים להחליף את "הכוח העליון" שכמעט כל הדתות והפילוסופיות מכירות בקיומו, אך מבטאים זאת בשמות שונים. פרוש הדבר הוא שהם אפילו אינם יכולים להחליף זה את זה.
ערכם האינדיבידואלי ייחודי, שווה בין כל בני האדם ואיננו "סחיר".
באתנחתה שבין הלם האטום להלם הנשק הביולוגי האולטימטיבי, שימו לב גם למשמעות
מלחמות הסייבר שבדרך אלינו. אגב, גם
מלחמה כלכלית עשויה להיות גרועה לא פחות מכל המלחמות האחרות שהזכרנו לעיל.
