בעוד מאמצי התיווך במשבר של קטר עם מדינות ערב התחדשו לאחר סיום עיד אלפיטר, גובר החשש בקרב "הרביעיה הערבית" (מצרים, סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין) כי שליט קטר השיח' תמים בן חמד נתון בהשפעה חזקה של אירן וטורקיה אשר מעוניינות בהמשך המשבר והכשלת חזרת קטר לחיקן של מדינות ערב.
שתי המדינות שלחו כוחות צבאיים לשמור על ארמונו של שליט קטר בדוחא מחשש להפיכה צבאית אך הנוכחות של כוחות אלה מאפשרת להן להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות במשפחה השלטת בקטר.
היוהרה של שליט קטר השיח' תמים בן חמד הובילה אותו לזרועותיה של אירן אשר מחפשת "דריסת רגל" בקטר כדי לנסות להרחיקה מהציר הסוני בראשות סעודיה ולהשתלט על משאביה הכלכליים. השבוע שוחח שליט קטר בטלפון עם נשיא אירן רוחאני לרגל עיד אלפיטר והביע נכונות לשת"פ מלא עם אירן בכל התחומים.
שליט קטר התעלם לחלוטין מהדרישה של "הרביעיה הערבית" מקטר להוריד את דרג הייצוג הדיפלומטי באירן בתוך 10 ימים ולגרש מקטר את כל הגורמים הקשורים ל "משמרות המהפכה" האירניים ולהפסיק כל שיתוף פעולה צבאי או מודיעיני עם אירן.
שר החוץ האירני ג'וואד זריף יצא למסע במדינות אירופה לגייס תמיכה בעמדותיה של קטר.
אירן הייתה המדינה הראשונה במזרח התיכון שהתייצבה לצדה של קטר במשבר, היא שלחה ב-19 ביוני שליח מיוחד שהביא לשליט קטר מסר תמיכה בע"פ מנשיא אירן רוחאני.
השליח הוא חוסיין ג'אברי אנצארי, עוזר שר החוץ האירני לעניינים ערביים ואפריקניים.
שר החוץ של קטר, מוחמד בן עבד אלרחמן אלת'אני, נתן ביטוי ליחס של קטר לאירן בראיון בסוף החודש שעבר לעיתון "ערב ניוז" ואמר: "חובה עלינו שיהיה לנו קשר חיובי עם אירן המבוסס על שכנות טובה ואי התערבות בענייני האחרים, עלינו לנהוג כבוד באירן ולחלוק עמה בכמה מהמשאבים, אינני סבור שיש מדינה אחת ממדינות המפרץ שאיננה מעוניינת ביחסים טובים עם אירן".
בחודש אוקטובר 2015 חתמה קטר עם אירן על הסכם למלחמה בפשעים במים הטריטוריאלים של שתי המדינות ואף בירכה על החתימה של אירן על הסכם הגרעין. לאירן וקטר יש אינטרסים כלכליים משותפים, שתיהן שותפות בשדה גז במימי המפרץ המשתרע על 9700 קמ"ר, 6000 קמ"ר הן בבעלותה של קטר ואילו 3700 קמ"ר בבעלותה של אירן.
במשבר הנוכחי פנה שליט קטר לאירן בבקשת עזרה והיא שיגרה יחידות של "משמרות המהפכה" לדוחא כדי לאבטח את ארמונו של השיח' תמים בן חמד מפני אפשרות של הפיכה.
על-פי דיווחים שונים באמצעי התקשורת הערביים, הכוחות האירנים נכנסו לקטר באשרות כניסה פקיסאטניות והם לבושים במדים של צבא קטר.
גורמים מצרים טוענים כי הגנרל האירני מחמד עלי ג'עפרי, מפקד כוחות "משמרות המהפכה" של אירן הפך לשליטה של קטר בפועל ויש לו השפעה גדולה על מערכת קבלת ההחלטות של שליט קטר.
טורקיה היא בת ברית של קטר ושתיהן דוגלות באידיאולוגיה של "האחים המוסלמים" ומארחות בדוחא ובאיסטנבול בכירים מתנועות "האחים המוסלמים" וחמאס. למרות הברית האידיאולוגית ביניהן, לטורקיה יש שאיפות להשתלט על קטר מימים ימימה והנשיא
ארדואן חולם להקים אימפריה עות'מאנית חדשה שתכלול גם שליטה על קטר.
בין קטר לטורקיה קיים הסכם לשיתוף פעולה צבאי מ2002 אבל בדצמבר 2015 חתמו שתי המדינות על הסכם נוסף להקמת בסיס צבאי טורקי בקטר. כאמור, טורקיה מעוניינת אף היא ב"דריסת רגל" בקטר, היא חתמה על הסכם הבנות לייבוא גז טבעי ממנה והייתה שמחה להשתלט על קטר ועל משאביה כדי להיפטר מתלותה באספקת גז מרוסיה.
טורקיה שלחה מאז פרוץ המשבר 3000 חיילים לקטר, התירוץ הרשמי של קטר וטורקיה הוא שהחיילים נועדו להגן על קטר מפני התקפה חיצונית בהתאם להסכם הצבאי בין שתי המדינות. אולם, המטרה האמיתית של כוח הצבא הטורקי היא להגן על שליט קטר מפני האפשרות של הפיכה נגדו ולמעשה להגן עליו מפני בני עמו.
לסיכום: על-פי גורמים ערבים, "הרביעיה הערבית" חוששת כי אירן וטורקיה סיכמו בינהן על תוכנית אסטרטגית לחלק את אוצרות הטבע של מדינות המפרץ, קטר אמורה להיות המדינה הראשונה בתוכנית הזו מכיון שקל להשתלט עליה מבחינה צבאית כששוהים בה כוחות צבא של אירן וטורקיה.
הנוכחות הצבאית של אירן וטורקיה בקטר מאפשרת להן להתיש את שליט קטר באופן הדרגתי ולהחלישו עד להשתלטות מלאה על הנסיכות וחלוקת השלל ביניהן. החוצפה של נשיא טורקיה אדואן באה לידי ביטוי בתחילת המשבר כשהציג את עצמו כ "מתווך ניטרלי", הוא אף נפגש עם מלך סעודיה, סלמאן בן עבד אלעזיז והציע לו להקים בסיס צבאי טורקי בסעודיה.
לאחר שנדחה, תקף הנשיא ארדואן את הדרישות של "הרביעיה הערבית" מקטר וטען כי הן "מהוות הפרה של החוק הבינלאומי".
כווית, לעומת טורקיה, נחשבת ל"מתווך הוגן" ומסורתי בקרב מדינות ערב שאין לה שום אינטרס להשתלט על שום מדינה ערבית, לכן גם קטר וגם מדינות ערב מוכנות שהיא תמשיך במלאכת התיווך שהגיעה בינתיים למבוי סתום.
