"אדם כפוי טובה הוא תמיד אדם חלש, מימי לא ראיתי איש תרומי והוא כפוי טובה". (גיתה) "דע מה שחשוב לאפיקורוס" (אבות, פב מיד). "הלאומיות והמולדת תלויות זו בזו ומותנות זו בזו, שתי אלה הן מושג אחד, שלא ייפרד ולא יחלק" (ש.ל. גורדון). דובר שוברים שתיקה - ירה לעצמו ברגל דובר-שוברים שתיקה בא לקלל ויצא שירה לעצמו ברגל שמאל. לפי הגרסה שלו, הוא הרביץ נמרצות לפלשתיני בגלל הכיבוש שהפך אותו ליצור תוקפני, מרביצן, מתנכל לתושבים המקומיים וכל זאת, ניחשתם, הכיבוש. ולמה זה קורה לו לילד שרק רוצה לעשות שלום, וכשמגיע פלשתיני עם סכין או רימון, או קרל גוסטב ביתי לא להרוג, לא להרביץ, להזמין אותו לקפה, להרגיע, להציע לו נסיגה לגבולות 67 והסכם שלום. ומה לגבי המציאות? ובכן, יש שתי גרסאות של חיילים וקצינים שהיו במקום האירוע ובשניהם הוא יוצא לא דובר אמת בעדינות. וכל זה למה? כדי להראות לעולם ולנסוע לאו"ם ולזנבה ולהשמיץ את ישראל. ואף מילה על הפלשתינים שלא מוכנים לשום הסדר ולא מוכנים לאכול אלא עם סכין ומזלג ולפעמים גם מספריים, רוצחים חיילות, פוגעים בחיילים ושוטרים ורצים לקבל מאבו מאזן תשלום חודשי עבור מעשה גבורתם. אם שוברים שתיקה היו מציגים גם צד זה של הצורך המתמשך בכיבוש ובקשה מהעולם ללחוץ עליהם להגיע להסדר כדי לסיים את הכיבוש היה מעמדם הרבה יותר מוסרי.
ולידיעתכם:אין מלחמות יפות, אין כיבוש יפה ואין שלטון כפוי יפה. יש מלחמות מגן, יש כיבוש הכרחי לצורך הגנה עד להסדר. יש ביטחון שהוא מעל לתלונות והשמצות ויש לשאול לא למה יש עדיין כיבוש אחרי 50 שנה - אלא למה יש עדיין צורך בכיבוש כהגנה עצמית.
