א. הודר מדוע לא נאבק אלוף אביגדור בן-גל (יאנוש) על חפותו בסוגיית הקרב הכושל בסולטן יעקוב במלחמת שלום הגליל, וספג את האשמה על מעשה, שעשה אלוף
אהוד ברק, סגנו, בהיעדרו. הסוגיה עלתה במלוא חריפותה ב
סדנת אלפרדו לחקר המלחמות, שהתכנסה בסוף השבוע האחרון ב"ספרייה לדורות" בלוד.
אילן כפיר, שחיבר עם דני דור ביוגרפיה של יאנוש, רמז, כי יאנוש לא שקט בעניין הזה, אך שמר את דעותיו, ולא פרסמן ברבים, גם כשלכאורה היה יכול לחסום את דרכו של ברק לצמרת הפוליטית בחשיפת הסתבכותו המיותרת בסולטן יעקוב.
הדיון עסק גם בסוגיה מדוע נחסמה דרכו של יאנוש לכס הרמטכ"ל.
אבי ליאור הזכיר לנוכחים, כי מסוף מלחמת יום הכיפורים ועד עתה מדירים את אנשי השריון מפיקוד על צבאנו. במקומו של יאנוש, שהצטיין בקרבות הגולן במלחמת יום הכיפורים, וכנראה היה גנרל חושב ומצליח, למרות מוזרותו מונו קציני צנחנים (וביניהם אהוד ברק!). יאנוש פרש (בלי מחאה, כדרכו) מצה"ל, ופצח בקריירה אזרחית, עד שחלה, ונפטר.
אל"ם (מיל') אורי סגל, שלחם כמפקד מחלקה בחטיבה 7 בקרבות הגולן במלחמת יום הכיפורים (נקרא בקשר, "טייגר 1"), סיפר על מצביאותו של יאנוש. סגל הדגימה בהחלטותיו לפני המלחמה ובמהלכה.
הסדנה צולמה, ודיוניה יעלו ל
יוטיוב ולאתר החדשות
מחלקה ראשונה בקרוב.
ב. מוסול גמורה גם אם תתארך הכנעת דאעש במוסול, התוצאה המערכתית ברורה לחלוטין. לא בכדי פוצץ דאעש את המסגד הגדול של העיר, שבו הכריז על הקמת החאליפות.
הקואליציה יחד עם צבא עירק יכניעו לבסוף את הארגון, ויפיצוהו לכל עבר. בוגרי דאעש, כמו בוגרי המוג'אהדיין באפגניסטן, יתפזרו בעולם, וינביטו טרור. חלקם, להזכירכם, ילידי ארצות אירופה וארצות-הברית ונושאים דרכונים של המדינות הללו, ויהפכו ל"תאי נרדמים" של טרור, שיחכו להפעלתם.
עכשיו צריכה הקואליציה לעשות סדר בעירק, שהפכה למדינה לא-נשלטת - ובעיקר, לאחר שהשליטו את הרוב השיעי עליה. מאז הקמתה שלטו הסונים במדינה, למרות שהיו המיעוט.
היעד הבא הוא ראקה בסוריה, מעוזו האחרון של אלבגדדי, שכבר הפכה למטרה מערכתית של הקואליציה. כאן הבעיות מסובכות יותר כיוון שרוסיה ואירן מעורבות; ובעזרת האפסיות של
ברק אובמה ושל
ג'ון קרי, הן הוציאו את ארצות-הברית מהמשחק הסורי, ועתה, תחת
דונלד טראמפ, היא צריכה למצוא את מקומה במערכת.
גם לישראל יש מה להגיד - לכל הפחות, בכל האמור בגבולנו עם סוריה. "זליגות" של ירי ממלחמת האזרחים בסורי לשטחנו מלמדות עד כמה המצב רגיש ולא-יציב. הניצחון הצפוי בקרב על מוסול מלמד, שמי שרוצה, וצובר מספיק כוח, יכול לנצח טרור - בניגוד לאגדות, שמופצות אצלנו ובמקומות אחרים.
ג. לא יירשמו לגיוס דווקא בעיצומו של המאבק לכלול נשים בתפקידי לחימה בכוחות המזוינים האמריקניים, החליטו שני בתי המחוקקים בארצות-הברית שלא יהיה רישום נשים לגיוס. בסוף השבוע שעבר החליטה ועדת הסנאט לכוחות מזוינים לדחות את ההצעה - בעקבות החלטה דומה, שקיבלה ועדת בית הנבחרים לכוחות מזוינים בתחילת השבוע שעבר.
מאז ביטול גיוס החובה בארצות-הברית (אחרי מלחמת ויטנאם, לפני יותר מארבעים שנה), חייבים גברים צעירים אמריקניים להירשם לגיוס. הצירה הדמוקרטית ג'קי ספייר מקליפורניה יזמה חוק, שנועד להשוות בין גברים לנשים. צירים בבית הנבחרים הצטרפו אליה, אך ההצעות נדחו ברוב 33:28. הציר הרפובליקני מארק תורנברי מטקסס, יו"ר הוועדה לכוחות מזוינים, הוביל את ההתנגדות להצעתה.
ד. רשע וטוב לו אהוד אולמרט השתחרר בתום שני-שלישים למאסר המגוחך, שגזר עליו בית המשפט. יש שופטים בירושלים ובמקומות אחרים, אבוי לנו.
קשה שלא להתרשם מהיחס המקל לאולמרט ולחבורתו, למרות ההאשמות הכבדות לכאורה נגדם. הוא ידע להעסיק סוללה מכובדת של עורכי-דין (מעניין מי מימנם?), שהביסו את פרקליטות המדינה כמעט בכל החזיתות.
אם נשווה את אולמרט לאסירים בכירים אחרים, ולאו-דווקא לבוזגלו או לרוזנצווייג, נוכל להתרשם, שקיבל מנות גדולות של 'הנחת סלב'. גם בהפרת המשמעת, שביצע בהעברת מידע מסווג, לא מיצו עמו את הדין - בניגוד למה שעוללו לתא"ל (מיל')
יצחק יעקב ולאחרים, שתרומתם לביטחון ישראל עולה אלפי מונים על זו של אולמרט.
תקוותי היחידה, שהקלון, שדבק באולמרט, ימנע את רעיונות ההבל של חסידיו להשיבו למערכת הפוליטית.
ה. בעיה של פרישה סין תובעת מארצות-הברית לבטל את עסקת הנשק עם טאיוואן, שערכה כ-1.42 מיליארדי דולר, שהממשל האמריקני הכריז עליה בסוף השבוע שעבר. ממשלת סין מסרה, כי העסקה פוגעת חמורות בריבונותה של ביג'ינג, ומפרה את מדיניות וושינגטון כלפי "סין אחת". כידוע, טאיוואן הייתה חלק מסין, ובעקבות השתלטות הקומוניסטים על סין, בתום מלחמת האזרחים בסוף שנות הארבעים, פרשה למרות התנגדות סין, והכריזה על עצמאותה. מאז תובעת ביג'ינג לבטל את פרישת טאיוואן, ולאחד את האי עם סין.
"אנחנו מתעקשים לשמור על שלמותנו הטריטוריאלית", מסרה דוברת משרד החוץ הסיני, "ומתנגדים לכל התערבות זרה בעניינינו הפנימיים". בעסקת הנשק מכ"מים להתרעה מוקדמת, טילים נגד קרינה, טורפדו, חלפים לטילים נ"מ סטאנדרד 2 וטילים אוויר-קרקע.
הֶתר נאורט, דוברת מחלקת המדינה האמריקנית, מסרה, כי העסקה אינה מפרה את החוק האמריקני אודות היחסים עם טאיוואן. "אנחנו מאמינים בחיזוק יכולתה של טאיוואן לשמור על ביטחונה", הסבירה.
בסוף 2015 מכר ממשל אובמה לטאיוואן נשק בעסקה, ששוויה 1.8 מיליארדי דולר. בעסקה זו נכללו שתי פריגטות, שיצאו משירות חיל-הים האמריקני, שולות-מוקשים, טילים נ"מ סטינג'ר וטילים נ"ט. שנה אחר כך אישר הפנטגון מכירת נשק לטאיוואן במיליארד דולר, אך העסקה לא קיבלה את אישור ממשל אובמה, והועברה לעיון ממשל טראמפ.
בינתיים הציבה סין את נושאת-המטוסים שלה במצרי טאיוואן, שמפרידים בין סין לבין האי. לספינה נלוות שתי משחתות ופריגטה. הכוח הימי הזה ישתתף באירועים לרגל עשרים שנה לסיפוח הונג קונג לסין לאחר עשרות שנים של כיבוש בריטי.
ממשל ניקסון החל במדיניות ההתקרבות האמריקנית לסין, בשלהי מלחמת ויטנאם, לפני יותר מארבעים שנה, ובשנת 1979 הוחלפו שגרירים בין המדינות. לפיכך, חקק באותה השנה הקונגרס את חוק היחסים עם טאיוואן, שמבטיח את הסיוע האמריקני להגנת האי.
