אם אנסה להסביר לכם, קוראי החכמים ממני, מהו חשמל, ודאי תכנו אותי בתואר "בור ועם
הארץ" שהרי כל אחד יודע מה זה הדבר הזה שאותו מייצרים בתחנות כוח גדולות מופעלות פחם או מזוט שמעליהן נישאות ארובות גבוהות שעשן נפלט מהן אל השחקים. נוכח תגובתכם הצפויה אני צוחק בזלזול ובעקשנות של פרד, אך חוזר על שאלתי הלא כל כך תמימה ואומר: תשובתכם כמעט מדויקת. ומה שאתם אומרים נכון, אבל בכל זאת השיבו לי תשובה. מה זה חשמל?
אם להיות גלוי לב אתכם. גם אני אינני יודע. ולא רק אני. כל אחד יודע איך מייצרים חשמל אבל מה זה בדיוק חשמל אין מי שיודע. אפילו לא פיזיקאים מומחים שאם תשאלו אותם הם יתעטפו במלים גדולות ויסבירו לכם בדרכי עקיפין כך: "חשמל הוא תופעה פיזיקלית הקשורה לתכונת המטען החשמלי של חלקיקים, היוצרת כוחות משיכה ודחייה ביניהם". הבנתם? ברור שלא. אבל לאיזו מטרה מייצרים חשמל אתם יודעים, כי בלי חשמל אין לנו חיים.
את כל ההקדמה המייגעת הזו הצגתי בפניכם, קוראי היודעים לחשוב, כי כפי שאין מי שיודע מה זה חשמל, כך אין מי שיוכל להסביר את המונח המכובס "רפורמה במשק החשמל" המרחף כעננה שחורה ומאיימת מעל המשק הישראלי מזה יותר מעשור. כדי שלא תאבדו את הדרך בחשיכה אנסה להסביר את מה שמסתירים מכם טובי המוחות העוסקים בנושא במשך שנים של משא מתן שאין בו משא ואין בו מתן, וכולו דיבורים שאין בהם ממש ואינם מובילים לשום מקום.
קודם כל חשוב לדעת עובדה בסיסית אחת. יצור חשמל בישראל נתון באופן מונופוליסטי בידי גוף אחד - חברת החשמל, המעסיקה כיום יותר מרבבת עובדים אשר בידיהם נתון הכוח הבלעדי לשבות ולשבש את כל גופי המשק. אומנם העובדים האלה, המאורגנים במספר ועדים, הינם אנשים אחראים ולכן הם רק מאיימים על הנהלת החברה או מפעילים מה שקרוי בשפת הרחוב "עיצומים". אך כיוון שהיכולת להשבית מונופול היא כוח, ומול הנהלה הממהרת להיכנע לאיומי השבתה יכולים נציגי העובדים להשיג מה שימצאו לנכון. ובדיוק מן הטעם הזה יכלו הדיונים על "הרפורמה" להוביל רק עד אל שום מקום.
מן הצד השני של הכוח לשבות ניצבת ממשלת ישראל, הבעלים של חברת החשמל. אחרי שנים של אזלת ידי ואפס מעשה, מצאה הממשלה דרך עוקפת לצמצום מעט מכוחם להרע של העובדים והחלה, טיפין טיפין, לחלק רישיונות לייצור חשמל פרטי. רק לדוגמא: למפעלי ים המלח הזקוקים לחשמל 24/7 ניתן רישיון שכזה. אט אט ומבלי שהעובדים שמו לב למשמעות התופעה נוצר במשך השנים האחרונות מצב חדש: שבו כ-32% מיכולת הייצור של החשמל הדרושה למשק כבר איננה בידי המונופול.
מבחינת העובדים הידיעה על נתון עובדתי זה הייתה בשורה רעה כיוון שיכולתם להשבית הצטמצמה. בצר להם פנו העובדים לבית הדין לעבודה שתפקידו המוגדר לדאוג לזכויות העובדים. אך הפעם, למרות שלא דובר על פגיעה בזכויות אלא רק על "הימנעות הממשלה לנהל מו"מ על הרפורמה", החליט בית הדין החלטה תמוהה שנראית כשליפה בלתי מחושבת, שלפיה אחת הזכויות היא יכולת העובדים לפגוע בענייני כספים של החברה. ומול הנהלה חלשה שוב חזר לידי הוועדים הכוח להרע.
התוצאה הבלתי מתקבלת על הדעת של השכל הישר: הנהלת חברת החשמל שיגרה מאות מכתבים ל-9,400 ספקי שירות וציוד - כולל ספקי הדלק - והודיעה שהם יקבלו רק 90% מהתשלום שמגיע להם. כלומר: לאור היום ובאישור משפטי מוזר, נראה שעל-פי הוראת העובדים נשדדים מיליוני המגיעים לספקים וגורמים נזק כבד למי שכלל אינו מעורב בסכסוך. למה? כי הם יכולים. במקביל הורו העובדים להנהלת החשבונות של החברה לא לשלוח חשבונות חשמל לכל אזרחי המדינה.
מבחינה כספית מצבה של חברת החשמל בכי רע. החוב הפיננסי שלה עומד על כ-43.2 מיליארד ש"ח. נוכח המצב החדש החליט דירקטוריון החברה - כנראה מתוך הערכה שאין לו דרך אחרת, ולהתפטר הדירקטורים לא רצו - לשגר מכתב בהול לשרי האוצר והאנרגיה ובו בקשה לסיוע כספי בהיקף של מיליארדים, כדי "להתמודד עם העיצומים, הכוללים הקפאה של תשלומי החברה לספקים ושל גביית הכספים מלקוחות החברה".
מאבק הכוחות בין המדינה לבין ועדי העובדים של החברה כנראה יסתיים רק אם וכאשר יבוא השלום המיוחל עם מדינות ערב ומצרים תסכים למכור לישראל עודפי חשמל המיוצרים בעיקר בשעות הלילה בסכר אסואן. בינתיים תוכל חברת החשמל, ששוב הפסידה במאבק מול נציגי העובדים, לסלול קו מתח גבוה עד מצרים. אומנם בשיא התפוקה מספק סכר אסואן כמחצית מתצרוכת החשמל של מצרים, אך במסגרת תוכנית של "אנרגיה שאובה" תוכל מצרים לספק לישראל כמות כזו שתצמצם ביותר את יכולת ההיזק של הוועדים. השאלה היחידה שעדיין אין עליה תשובה היא: מה יבוא קודם, סיום חייו של המונופול הכוחני או השלום.
