מה דינו של כלב פראי-משוטט, הנחשף על-ידי פקחי איכות הסביבה? - על-פי פקודת הכלבת בארץ מותר, אומנם, לירות בו, ובלבד שלא לסכן את חייהם של התושבים, הנאלצים לבוא עימו במגע. אלא שעם זאת מעורר הפתרון הזה התנגדות נמרצת בקרב אותן עמותות הנחלצות להגנתם של בעלי החיים,
ויכוח מר ונוקב בנושא מתנהל בעצם ימים אלה, בסמיכות מפתיעה ומקרית בהחלט, בין תושביה של העיר בית שמש, לבין עמותות בעלי החיים בארץ, כמו גם בין תושביה של אושואיה, שבארץ האש בצפון-ארגנטינה, לבין העמותות המקומיות, המגויסות למען בעלי החיים שם.
רבים מתושביה של בית שמש התלוננו השבוע בפני העירייה המקומית על שהותקפו ונושכו בידי מאות כלבים פראיים-משוטטים, כשהם מוצאים את עצמם מאושפזים, עקב פציעתם, לטיפול רפואי בבתי-חולים. לעומת זאת באושואיה שבארגנטינה, הותקפו, בה בעת, תושבים מקומיים בידי 30 אלף (!) כלבים פראיים-משוטטים, שככל הנראה הגיעו לארץ האש מהיערות הסמוכים.
הפתרון היעיל אלא שבעוד שהשלטונות בארגנטינה נותרו, בינתיים, אובדי-עצות וחסרי-אונים לנוכח מתקפת הטרור הכלבית, שעדיין נמשכת במלוא-עוצמתה - נמצא הפתרון היעיל דווקא אצלנו בארץ, בבית שמש, אך לא לפני שפקחי איכות הסביבה ניסו שם, לשווא, להתגבר על הכלבים בחיצי-הרדמה .
בעקבות זעקת התושבים הגדולה, הזעיקה העירייה המקומית את פקחי משרד החקלאות כדי שאלה ירו ברובי-צייד בכלבים המשוטטים - פתרון שעורר, כמובן, את זעמן ומחאתן החריפה של העמותות להגנת בעלי החיים. אלה.משוכנעות, מבחינתן כמובן, שהפתרון הנכון לבעיה הכאובה והמטרידה הוא בלכידת הכלבים, בעיקורם, בסירוסם ובחיסונם, ובסופו של דבר- גם בהחזרתם לחיק הסביבה הטבעית שלהם.
בשורה התחתונה סבור כותב שורות אלה שהדאגה לשלומם ולביטחונם של הולכי-על-שתיים אמורה להיות קודמת לדאגה הכרוכה ברווחתם של ההולכים-על-ארבע, כל אימת שאלה מסכנים את חייהם של בני האדם.
