כותרת בכלי התקשורת מספרת כי מפקד גדוד קרקל הודח מתפקידו. הרקע למעשה, כמפורט בכותרת המשנה, הוא בחשד ליחסים בלתי הולמים בהסכמה במסגרת יחסי מרות. בגוף הידיעה נאמר כי אין זה מקרה ראשון בצה"ל וכי לאחרונה היו גם תלונות נגד חיילים על אונס חיילות. לא נרבה בפרטים כי אין צורך, רק נציין כי בסוף הידיעה נאמר כך: לפי נתונים שנחשפו בעקבות פניית התנועה ל
חופש המידע עולה כי מספר התלונות על פגיעה מינית בצבא רק עולה. מ-777 תלונות שהוגשו ב-2012 (מהן 511 בנסיבות צבאיות ועוד 266 בנסיבות אזרחיות) ועד ל-1,073 תלונות ב-2014, שהן כמעט שלוש תלונות ליום בממוצע (מהן 667 דיווחים בנסיבות צבאיות ועוד 406 בנסיבות אזרחיות). זה פירוט התלונות, אבל מה קורה במציאות?
פרשת השבוע נפתחת בהודעה של הקב"ה למשה (במדבר כה): [יא] פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי, בְּתוֹכָם; וְלֹא-כִלִּיתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקִנְאָתִי. [יב] לָכֵן, אֱמֹר: הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי, שָׁלוֹם. הרקע להודעה הזאת מסופר בסוף הפרשה הקודמת; אחרי שבלעם לא הצליח לקלל את ישראל כי ה' לא הרשה לו ובלק המתוסכל הציע לו לשוב לביתו כי אין ממנו תועלת, בלעם מציע לו לפגוע בישראל בדרך עקיפה, פריצת הקודים המוסריים שלהם. בלק מקבל את ההצעה, והתוצאה: [א] וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים; וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב. הקב"ה כועס, והתוצאה - אלפי אנשים מתים. והכי גרוע, היו מי שהלכו כאן על אידיאולוגיה כביכול והציגו את הפריצות בפרהסיה.
ידיהם של ראשי העם רפו ולא ידעו כיצד לעצור את המגפה. עד שקם פינחס ובנעיצת רומח אחת הרג את האידיאולוג הראשי של הפריצות ביחד עם בת זוגו המדיינית. ובאותו רגע - וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. המעשה שעשה פינחס היה קיצוני ביותר וכו'. רבים גינו אותו וחכמי ישראל אפילו רצו לנדות אותו, להוציא אותו מקהל ישראל. אומנם נכון שהמגפה נעצרה אבל מה הקשר למעשה החמור של פינחס? ובכלל, מי אומר שיש קשר בין המגפה ובין הפריצות המוסרית? אולי אלה אירועים שאין קשר ביניהם? אכן, אולי בעינים אנושיות אי-אפשר לראות את הקשר, אבל הקב"ה אומר למשה שיש קשר והוא הדוק ביותר. פינחס סיכן את חייו כדי להציל את בני ישראל ועל כך הוא זוכה לברית שלום.
תלמידיו של בלעם מן הסתם, בזמן אמת לא ידע פינחס כי עצת בלעם היא שגרמה את האסון שנחת על עם ישראל. בלעם עצמו היה מספיק חכם וחד ראיה כדי לדעת שבנסיבות בהן מתרועעים זכרים עם נקבות בחופשיות, אין שום אפשרות מעשית למנוע פריצות מינית. זהו טבע האדם ועל כך הוא בנה את הצעתו. הוא גם ידע שפריצות כזאת מקלפת מעל בני ישראל את המעטפת הרוחנית ובכך חושפת אותם לפגיעה פיזית. וזה הצליח לו. עם ישראל אכן נפגע קשה. זקני ישראל בראשותו של משה רבנו ידעו בדיוק מה הבעיה, אבל מסיבות שונות לא היה בהם כוח לפתור אותה. עד שקם פינחס ועשה מעשה. אומנם פינחס הוא דמות מופת, אבל המעשה שלו הוא חד-פעמי. מאוד לא מומלץ לחזור עליו. זה גם לא יועיל.
אצלנו מנסים להיות יותר חכמים מבלעם הרשע. קרוב לשלושת אלפים ושלוש מאות שנים חלפו מאז, הרבה ניסיון היסטורי נצבר, ועדיין מתעקשים ללכת בדרכים עקלקלות. למה בדיוק מצפים מהחיילים והחיילות, לדכא את היצרים הטבעיים שלהם? להיות רובוטים? לרובוטים, גם אם השתילו בהם בינה מלאכותית, אין יצרים כידוע ולכן אין סכנה שיתקיימו ביניהם יחסים אנושיים. אבל להציב אנשים במסגרות מעורבות ולדרוש מהם להתנהג כרובוטים, על פניו זה נראה כהזיות מבית היוצר של בלעם, שמשמעות שמו היא 'בלא עם' מה שקוראים היום קוסמופליטיות. כי זה הולך ביחד; אין משמעות להשתייכות ללאום מסוים וגם לא למין מסוים, הכל אותו הדבר.
אלא שהמציאות היא שונה. המציאות היא שיש משמעות להשתייכות ללאום וגם למין מסוים, והאירועים האחרונים שהתפרסמו יוכיחו. ושלא יהיו אי-הבנות, אנחנו לא חושבים שהסיפורים האלה מהצבא מלמדים על התפתחות של תופעה חדשה. סיפורים כאלה היו גם קודם. ביחוד יחסים בהסכמה. אלא שבמסגרת הבלעמיות הקולנית שהשתלטה על השיח התקשורתי אצלנו, מציבים בפני חיילי צה"ל דרישות בלתי אפשריות בכל מיני תחומים המוגדרים כמוסריים. מוסר לחימה, לחוס על האויב ועוד ועוד. כולל גם יחסים שבינו ובינה, גם אם הם נעשים בהסכמה כנ"ל. אבל כידוע, את המציאות אי-אפשר לשנות; זכרים הם זכרים ונקבות הן נקבות בלי קשר למה שחושבים ממשיכי דרכו של בלעם.
