הבחירה בשופט הוותיק ביותר לנשיא בית המשפט העליון נותנת אומנם יציבות מול יתר השופטים, אך לא תמיד הוותיק ביותר, הוא גם המתאים ביותר או הטוב ביותר. רק בכעשר מדינות דמוקרטיות פועלת שיטת הסניוריטי. ביתר נבחר הנשיא ע"י השופטים עצמם, הפרלמנט או מינוי של הנשיא כפוף לאישור הפרלמנט. שיטה זו מוצעת כיום לישראל בשינוי קטן: במקום הנשיא, הכנסת היא שתבחר. מכאן ברור, שהרוב בכנסת באותה עת עבחר בנשיא בית המשפט העליון לפי השקפתו ואין שום פגם בשיטה זו.
נשיא בית המשפט העליון הוא לא רק יו"ר ההרכב ומשבץ הרכבים במקרים חריגים או מייצג המערכת מול השלטונות. הוא גם עומד בראש מערכת אדמיניסטרטיבית גדולה של כוח אדם, שיבוצים קידומים ומערכת תקציבים, חלוקתם ויישומם. לנשיא העליון יש השפעה על מינוי, נשיאים במחוזי ובשלום ברחבי הארץ הוא ומגדל משפטי שצריך להאיר ולהעיר למערכת כולה.
אבל הנקודה העיקרית (החשובה ביותר, שלא דנו בה בדיון על הסניוריטי) העוא "רוח המפקד". רוח המפקד בפסיקה - בכיווני המחשבה המשפטית - היא בעלת חשיבות רבה. נשיאים כריזמטיים, כמו
מאיר שמגר ו
אהרן ברק הכתיבו לא במעט את רוח הפסיקה, את כיווני האידאולוגיה המשפטית, והשפעתם על השופטים הייתה רבה. השופטים מטבעם גם מושפעים וגם רוצים לשחק בצוות המוביל.
השיטה של "חבר מביא חבר" מאותה קבוצה מאותו מליה, מה שכונה בזמנו "חברים מרחביה", חייבת להשתנות, ואכן לאחרונה מונו שופטים חדשים שאינם חברי רחביה וזה מוסיף גיוון חיוני לעליון. הטענה שכל שופטי העליון ראויים וטובים - לא מדויקת. חלק מהשופטים הגיעו בשל קשרים חברתיים, פוליטיים, עסקניים. לפיכך - שיטת הסניוריטי יכולה בהחלט לעבור דיון מעמיק יותר לגבי ההשלכות בעתיד. וכדי לא לזעזע מיידית את המערכת סוכם, כי השופטת
אסתר חיות, הוותיקה ביותר כיום, תהיה נשיאת בית המשפט העליון הבאה.
מערת המכפלה ההחלטה של אונסקו לפיה מערת המכפלה היא אתר מורשת פלשתיני, מתיימרת לשכתב את ההיסטוריה האנושית ובמיוחד את ההיסטוריה של עם ישראל. המצביעים כנראה דילגו על הקטעים הרלוונטיים בכתבי הקודש כאשר קראו אותם. אילו אונסקו היה מחליט שחברון היא אתר מורשת של החיתים ומערת המכפלה היא של היבוסיים - זה היה יותר הגיוני מההחלטה שנתקבלה. אלא שהאיוולת שבהחלטה פועלת בצורה הפוכה ומעניינת לטובת ישראל בארץ ובעולם. כולם רצים לבדוק במקורות, ראש הממשלה והנשיא השגרירים בעולם יגיבו על האיוולת, והקשר של ישראל והעם היהודי לחברון יקבל תאוצה חיובית. בבחינת בא לקלל ויצא מברך.
משהו קטן וטוב צאו לטייל במרחבי ישראל. הטענה שהטיולים בארץ הם שטיפת מוח ימנית, זה אבסורד בהתגלמותו. כשהייתי נער בקיבוץ כפר מנחם שהשתייך לזרם של מפ"ם, לא דובר על פוליטיקה ולא שטפו אותנו במלל פוליטי - אלא באהבת הארץ. טיולי ברחבי ישראל אינו שטיפת מוח דתית או אידאולוגיית פוליטי. מדובר בשטיפת מוח ועיניים חושית, לימוד לאהבת הארץ, להבנת הארץ, להכרתה ואהבתה. קח תרמיל קח מקל וצא לטייל ברחבי ישראל. זאת הסיסמה שצריך לאמץ ולהפסיק להפוך כל נושא לאומי למאבק פוליטי.
