בואו נחליט קודם כל מיהם אנשי ציבור.
ובכן אנשי ציבור הם כלל האנשים המשרתים ציבור זה או אחר, וחייבים חובת נאמנות לאותו ציבור. פקידי ממשלה משרתים את כלל הציבור ולכן הם אנשי ציבור. מנהיגי מפלגות ובכיריהן/פוליטיקאים הם אנשי ציבור, בעיקר ציבור התומכים באותן מפלגות.
עורכי עיתון בית ספרי הם אנשי ציבור המורים והתלמידים בבתי הספר שלהם. עיתונאי בעיתון ארצי הוא איש של הציבור הארצי, ועל כל האנשים האלה חלה ודאי חובה שלא להיות מושחתים, אך לא די בזאת, חלה עליהם החובה שלא להיראות כמושחתים.
האם איש ציבור המקבל משלוחים של סיגרים ומשקאות מחברו בעל ההון הוא מושחת? לא בהכרח, אך האם התנהגות כזו נחזית כמושחתת? האם היא עלולה להשחית אחרים? והתשובה לטעמי היא ודאי שכן.
כי הרי הצופים מן הצד באיש ציבור המקבל מתנות שמנות מבעל הון, ודאי מייחסים למתנות האלה משמעות של שוחד, אפילו אין במתת אבק שוחד, ואז הם אומרים לעצמם, "אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו איזובי הקיר". "אם להם מותר למה לי אסור".
איש ציבור: שר, חבר כנסת, שוטר, עיתונאי, שופט חייבים בכללי התנהגות הרבה יותר קפדניים מאשר כל אדם אחר, ודוקא אצלם הפיתוי הרבה יותר גדול, ומי שנכשל בעודו בתפקיד, ראוי שנראה לו את הדלת ומי שנכשל וחושב על תפקיד ראוי שיפסיק לחשוב.
ואם לא יפסיק נראה נראה לו את החלון.
