במפלגת העבודה חוגגים, אבל יש לזכור שקרוב ל-50% מן המתפקדים לא ראו ב
אבי גבאי "בשורה". הם דווקא חשבו שמי שיכול להוציא אותם מן הביצה האופוזיציונית אל מוקדי השלטון הוא דווקא
עמיר פרץ. וזה גם ברור למה; עמיר פרץ היה נאמן כל חייו לאג'נדה חברתית - ולטיפוח הערכים שהוא האמין בהם בעוד שאבי גבאי בא ממקום אחר לגמרי.
הוא התחיל, כמו רבים לפניו, באגף התקציבים באוצר ומשם דרכו הייתה סלולה לחיקו החמים של
שאול אלוביץ'. כמוהו, עשו את אותה הדרך לא מעט מ"נערי האוצר" וזה ממש נראה מכוער. יום אחד הם עובדים בשירות המדינה - ולעתים גם מנהלים בשמה משא-ומתן מול טייקון זה או אחר - ולמחרת הם עוברים לעבוד בשירותם של אלה שמולם הם עמדו בהיותם משרתי ציבור. הכיעור שבדבר פשוט בלתי נתפס; גם בגלל שכמה שנים לאחר מכן האנשים האלה פורשים כשבאמתחתם עשרות מיליונים "פיצויי פרישה", כדי להמתיק עליהם את הנחיתה בשדה לא-חרוש.
וגם אבי גבאי הלך בדרכם של קודמיו במשרד האוצר. הקפיצה לחברות שבבעלות אלוביץ', מי שנחקר בימים אלה בלא מעט פרשיות שגולשות שנים לאחור, בוודאי נראתה לו כמהלך טבעי שיסייע לו לעשות לביתו. במשך עשר שנים, לפחות, הוא שימש בתפקידי מפתח לצידו של הטייקון שידע לבנות לעצמו פירמידה לתפארת - והוא בוודאי ראה כמה דברים שהיום הוא מבקש לשכוח. הוא ללא ספק ראה וזה גם עלה מן הראיון המרתק שקיימה עימו
גאולה אבן-סער - דירקטורים שנבחרו בידי בעלי השליטה בחברות שבהן הוא כיהן כמנכ"ל שדמו במידה רבה לבובות על חוט והוא בוודאי גם ראה כיצד בעלי עניין מרוקנים את הקופה של החברות על-ידי הענקת דיבידנדים שמנים לעצמם בדרכים עקלקלות.
וכמקובל, גם הוא קיבל פיצויים בשווי של עשרות מיליוני שקלים. עמיר פרץ בוודאי היה קרא להם "דמי שתיקה"; אבל לא זה העיקר. מה שבכל זאת צריך להדאיג היום לא מעט אנשים היא העובדה שהוא התחבר ל
משה כחלון, מי שהיה שר התקשורת בעת שהוא עבד אצל אלוביץ', מה שבהחלט מעיד על דפוס פעולה מסוים. לגבאי זה בכלל לא הפריע שפטרונו החדש מחובר ללא מעט טייקונים שריפדו את דרכו חזרה לשדה הפוליטי. גבאי בוודאי ידע מאין מגיעים הכספים הרבים שהולידו עשרה מנדטים בכנסת.
אז עכשיו קצת קשה להציג אותו כמנהיג חברתי. כמו
אהוד ברק בזמנו, שהתגורר בדירת פאר המשתרעת על פני מאות מטרים, תוך גילוי אטימות מוחלטת לעובדה שהוא עומד בראש מפלגת פועלים, כהגדרתה, גם אבי גבאי לא מבין שמי שמתגורר בווילה מפוארת באזור יוקרתי במיוחד, שנרכשה בכספים שהתקבלו עקב פרישה מגוף מונופוליסטי הבנוי בצורת פירמידה - וכבר ראינו שהפירמידות האלה בנויות, למעשה, על ההנחה שיום אחד הציבור ייאלץ לספוג "תספורת" - לא יכול להתהדר במה שהוא לא.
האופוריה סביבו היא רבה אבל יש להניח שהיא תתפוגג מהר. אין בפיו כל בשורה חדשה; לא במישור המדיני ולא בכלל. הוא לועס סיסמאות שדומות לאלה שהפריח, בזמנו, אהוד ברק. כך או כך, כל הסימנים מראים שסופו לא יהיה טוב מזה של קודמיו בתפקיד הזה; שכן, ללשכה הנכספת הוא בוודאי לא יגיע.
ועוד הערה:
ההשתתפות של אבי גבאי בהפגנה הלא-חוקית שהתקיימה מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה לא מעידה, להערכתי, על שיקול דעת משובח. חשוב היה יותר שאבי גבאי יחשוף בימים האלה כמה עשרות מיליונים הוא קיבל משאול אלוביץ', עם סיום עבודתו בחברות-הפירמידה שלו, ובגין מה הוא שוחרר ל"מעצר בית" - כנטען בידי גורמים בליכוד - לפני כמה שנים.
