מחוללי הקמפיין נגד ראש הממשלה מאמצים טקטיקה שקופה למדי המבוססת על תובנה עממית מוכרת, לפיה טפטוף קונסיסטנטי של מסרים מונחי מטרה יניב תוצאה מקווה. הללו אף השכילו לשכלל את השיטה ופעילותם מעלה חשד לקיומה של מעין "תוכנית שלבים" סדורה, מול קהלי יעד משתנים, כאשר המטרה האולטימטיבית היא להמאיס את
בנימין נתניהו על ה"Base" האלקטורלי שלו.
זר לו היה נקלע למציאות הישראלית בקיץ 2017, היה מסיק כמו מטבע הדברים, כי ראש ממשלת ישראל הוא אדם מושחת מן היסוד, וסביבתו הקרובה מנסה בכל מאודה, לחפות עליו במטרה לסייע לו להאחז בקרנות השלטון. הצבר הדיווחים ותדירותם, סיפורים עתירי פרטים פיקנטיים כיד הדמיון, לצד עיסוק מציצני אובססיבי במתרחש בתוככי החדרים של הבית ברחוב בלפור, כל אלה פוערים סדקים בדימויו של בנימין נתניהו כמנהיג הפופולרי הבלתי מעורער של הימין הפוליטי הישראלי.
ה"פמפום" והנבירה הבלתי פוסקים בחשדות ובהדלפות "בלעדיות" כביכול מחדרי החקירות הפכו ללחם חוקנו עד כדי הקרנת סוג של התפעלות מהמעוף של מחולליהן, ולא פחות מכך, טיפוח רושם של נגישות איכותית לדרגים משפטיים עד כדי ייחוס אמינות בלתי מעורערת כמעט למידע "המפליל" כלפי ראש הממשלה ומקורביו.
קשה להשתחרר מן הרושם כי מתקיים מכנה משותף העובר כחוט השני בין מובילי דעה בתקשורת הישראלית, שבאצטלה של ביעור השחיתות, שמו להם למטרה ראשונה במעלה את החלפת השלטון, שנבחר כידוע, בדרכים דמוקרטיות למהדרין. דומה כי העויינות התהומית לעומד בראשות הממשלה וחוסר ההשלמה עם החלטת הרוב במדינה, מניעה גורמים אלה, הנמנים עם השמאל הליברלי, שלא לבחול באמצעים ובלבד שיגשימו את מאוויהם.
חיילים בריטים דוגמה בולטת הראויה להפניית זרקור היא "הדלפת" המייל ששיגר היועץ המשפטי של מערכת הביטחון אל מנכ"ל המשרד (יולי 2014) ובו הוא מצוטט באומרו "חוץ מזה שקיבלתי פניית ראש מל"ל אליך, התקשר אלי עו"ד
דוד שמרון המייצג את קונסורציום טיסנקרופ, וביקש לדעת אם אנחנו עוצרים את הליכי המכרז על-מנת לשאת ולתת עם לקוחותיו, כפי שנתבקשנו על-ידי ראש הממשלה". הפרשנות העיתונאית המגמתית, שניתנה לתוכן הדברים הצביעה על מעורבות של עו"ד שמרון בשליחותו של ראש הממשלה בעסקה ביטחונית. על-אף העובדה שהיועץ המשפטי של משרד הביטחון הבהיר שראש הממשלה נתניהו לא הוזכר בשיחה (ynet מ-4 דצמ' 2016), ממשיך המייל הנ"ל לשמש מעין "עוגן" לגורמים בעלי עניין בתקשורת, להשחרתו של נתניהו כמי שמעורב ישירות בשחיתות חמורה.
עניין זה מזכיר גם שימוש תדיר ומגמתי בסיפור עיתונאי מן העבר, הקשור בראש הממשלה נתניהו, ולפיו בראיון ל'7 ימים' ב-2006 צוטט כאילו ראה בילדותו חיילים בריטים מתאמנים, וזאת למרות שהוא נולד רק ב-1949, לאחר צאת הבריטים מהארץ. על-אף העובדה ש
ידיעות אחרונות פרסם הודעת התנצלות לפיה "מבדיקה חוזרת של תמליל הראיון עולה כי בנימין נתניהו אכן דיבר על ’חיילים שהתאמנו במתקנים בריטיים’ - ולא אמר ’חיילים בריטים’ או ’שוטרים בריטים" (3 נוב' 2006), מתעקשים עיתונאים אינטרסנטיים לשוב ולהתבסס על הסיפור הבידיוני כאל עובדה מוצקה המוכיחה את חוסר אמינותו של נתניהו.
הטקטיקה שקופה למדי ומבוססת על אימוץ תובנות עממיות מוכרות, לפיהן טפטוף קונסיסטנטי של מסרים מונחי מטרה יניב תוצאה מקווה. מקובל לייחס ל
וינסטון צ'רצ'יל את המימרה "אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה אלא מכוח התמדתה". למעשה הייתה זו פרפראזה מודרנית המבוססת על ציטוט של המשורר והוגה הדעות הרומאי "אוביד" (בשמו המלא Publius Ovidius Naso ) שכתב במאה הראשונה לספירה, " Dripping water hollows out stone, not through force but through persistence ". גרסה מקבילה מייוחסת במסורת היהודית לסביבתו של רבי עקיבא, אשר עמד על-פי הבאר ותהה "מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליו בכל יום".
מסתמן כי מחוללי הקמפיין נגד ראש הממשלה השכילו לשכלל את השיטה ופעילותם מעלה חשד לקיומה של מעין "תוכנית שלבים" סדורה, מול קהלי יעד משתנים, כאשר המטרה האולטימטיבית היא להמאיס את בנימין נתניהו על ה"Base" האלקטורלי שלו, עד שזה יפנים ויאמץ את הסיסמה המייוחלת "מושחתים נמאסתם". בדרך לשם הללו ימשיכו לזרות רפש, ברובו Fake news, הן כדי לנסות להוציא את מושא מאוויהם משווי משקל, והן בניסיון לחולל מדנים בין שרי הימין לבין ראש הממשלה ובכך לפורר את הקואליציה. באותה נשימה יכללו "בסל" תחמושת זה, גם מוטיבים מגמתיים, פלגניים בהוויתם, דוגמת "הדתה", צנזורה חשוכה ו-הרס הדמוקרטיה.
זיקה מעגלית בעוד ש"תוכנית השלבים של אש"פ" מ-1974 התקבעה בתודעה ככזו המהווה חלק מאסטרטגיה כוללת שמטרתה הסופית היא השמדת מדינת ישראל, להבדיל, שואפים גורמי התקשורת מן השמאל הליברלי להפיל את ממשלת הימין בכל מחיר, כשלב שיוביל בסוף הדרך לאימוץ המתווה המדיני של השמאל מול הפלשתינים. כך אפוא, נוצרת זיקה מעגלית בין קמפיין ההכפשה האובססיבי כלפי ראש הממשלה בהיבט נקיון הכפיים שלו, לבין האסטרטגיה של השמאל הליברלי במישור המדיני. אליבא דגורמים אלה, מה שאינו בר-השגה בקלפי יושג אולי באמצעות בתי המשפט.
מעבר לכך, הללו מנסים בעקיפין לחבל במעמדה הבינ"ל של ישראל, מעצם יצירת הרושם שמדינת ישראל היא מושחתת והעומד בראשה חשוף לכתבי אישום, זאת דווקא בעיתוי שבו נהנית ישראל מסוג של "תקופת זוהר" ביחסי החוץ שלה, וראש הממשלה מתקבל במלוא ההדר אצל שועי עולם, מוכיחים אותם גורמים כי אין גבול לאובססיה ולמקיאווליזם!
מתאם האינטרסים בין מובילי הדעה בתקשורת הישראלית לבין ארגוני שמאל אקטיביסטיים הפועלים גם בחו"ל, מעלה תהייה שמא מתקיימת מעורבות (פיננסית או אידיאולוגית) של גופים פסבדו-מדינתיים מערביים בקמפיין להפלת ממשלת הימין בישראל.
השימוש המניפולטיבי בשיטות לוחמה פסיכולוגית וצריבת תודעה (שהיו במקורן בתחום המנדט המובהק של שירותי מודיעין וכוונו נגד אויבינו), כדי להשיג מטרות פוליטיות מוגדרות המשרתות אליטה מסוימת, מחייב תשומת לב של גורמים מקצועיים אצלנו, שכן פירצה זו עלולה להפוך לנוהג קבוע, שייצא משליטה. חיוני שתנקט הבחנה בין הכפשה עיתונאית במסווה של תחקיר, לבין חקירה מקצועית של גורמי אכיפת החוק.
