תשובה לתשובה ראוי לברך את ח"כ
נורית קורן על הקמת השדולה להסדרי חוב גם לאזרחים הקטנים. האבסורד השערורייתי רב השנים, שדווקא אילי הון זוכים לתספורות בסך מיליוני, ואף מיליארדי שקלים, ולא אחת על חשבון כספי הציבור, לפחות מגיע לאיזון מה, בצעד שוויוני זה המֵחיל את התספורות על כלל האזרחים.
ואולי הרווח משדולה זו יהיה רחב יותר ברמת ה'חכָּה', ולא 'הדייג'. הבנקים יימנעו ממתן חריגות אשראי בלתי ריאליות ללקוחות, וכתוצאה מכך הצעת הלוואות מפתות לכיסויין, שהן רווחיות מאוד לבנקים, אך אינן מתאימות במקרים רבים לכיסו של הלקוח, שאינו עומד בפריעתן.
זאת משום שהתספורות יגרמו לבנקים הפסדים, לפעמים אפילו מהקרן (ולא שיש לדאוג, חלילה, לבנקים הטייקונים). והלקוח הזָהיר יתחיל אפוא לכלכל את תקציבו בתבונה ולא בבזבזנות. וּלוואי שהשדולה תהיה מוּבטלת וחסרת עבודה. וּבא לציון גואל.
בתיאטרון האבסורד ח"כ
אחמד טיבי, והמנהיגוּת הערבית, ברוב צביעותם טוענים להשפלה וּלהפרת הסטטוס-קוו בהר-הבית בגין השימוש במגנומטר. והרי נהפוך הוא. השימוש בגלאי המתכות נועד לשַׁמֵּר את המצב הקיים של תפילת מוסלמים בהר-הבית.
רק בתיאטרון האבסורד של מדינת ישראל, היו צריכים לחכות לפיגוע הקטלני, ולשני קורבנות ישראלים, כדי להפעיל את השימוש במכשיר הבטיחותי, בעוד השימוש בו נפוץ בארץ ובעולם למטרות ביטחוניות. זאת מתוך התחשבות יתר ברגישות הערבית בנושא. מי שהפרו את הסטטוס-קוו בהר הם המחבלים, שלראשונה הכניסו נשק להר כדי לפַגע בשוטרים, וניצלו התחשבות מוטעית זו מבחינה אסטרטגית, ורק אליהם על הערבים להפנות את כל טענותיהם.
אין ספק שהעוּבדה שיהודים לרוב אינם עולים להר, מסיבות הלכתיות, מנוצלת היטב על-ידי המוסלמים וּמנהיגיהם כדי לטעון לכתר הריבונות באתר היהודי הקדוש, אפילו במחיר של טירפוד הגנה ביטחונית ישראלית.
חלימי כמשל הרצח בצרפת של הרופאה שרה חלימי ז"ל כמשל. הרי ברור שהרצח היה מתוכנן היטב, למן העובדה שהמנוֹחה גרה בגפה בבית ועד היותה דמות חרדית פעילה בקֶרֶב הקהילה היהודית. ולכן המחבל ידע את מי לתקוף, שיש לו טרף שמן ביד, ועוד באישון לילה, בשנתה של חלימי, עיתוי נוח בהחלט לתקיפה קטלנית.
יתר על כן, זהותו המוסלמית של המחבל, וצעקות ה"אללה אכבר" האופייניות מעידות אף הן על פיגוע טרור לאומני, על-רקע אנטישמיות המרימה את ראשה המכוער בצרפת בלי הפסקה.
אז מדוע, לעזאזל, התעקשו במשטרה שמדובר ברוצח מסומם (האם מגיע לו פרס על השימוש בסם?) בלתי שפוי, ומיהרו לאשפז אותו במוסד פסיכיאטרי, במקום שיימק בכלא עד יומו האחרון, ומה עוד שהמחבל הוא בעל עבר פלילי?
מעֵבר לכך, לא סוד הוא שהאבחון הפסיכיאטרי פעמים רבות הוא שגוי מיסודו (עיין ערך קן הקוקייה, ולהפך אי-אבחון מסוּכנותם של חולים).
העובדה שהמחבל לא נענש, לא רק שאינה משקפת את הפשע הקטלני החמור שהוא ביצע, אלא בהעדר כל הרתעה, היא עלולה לעודד מעשי טרור נוספים נגד הקהילה היהודית. וזאת דווקא בארץ אנטישמית מורעלת כצרפת.
טרוריסט, לא קורבן חבל מאוד שפסטיבל התיאטרון אביניון, שהוא אחד מהנחשבים בעולם, מציג מחזה על חיי המחבל, שטָבח בבי"ס "אוצר התורה" בצרפת.
המחזה לא רק מציג את המחבל כגיבור, אלא הופך אותו מטרוריסט לקורבן, בטענה המפורסמת ש"הוא היה אדם לפני שהפך למפלצת". בכך המחזה מַפנה אצבע מאשימה לחֶברה, בעוד שמדובר באדם בוגר שנושא באחריות מלאה למעשיו.
דווקא בעידן, שבו האנטישמיות מרימה את ראשה המכוער, וּבמיוחד בצרפת, והטרור הלאומני משתולל בה ובעולם, דרושה זהירות רבה כדי להוקיע את הטרור, ולא להצדיק אותו, ולעודדו, בעצם הצגת מחבלים כקורבנות חברתיים.
