הגיבורה היהודייה שמצאתיה כמופת נשי, כמוצא שלל רב, שמה פלורה ששון. היא בת למשפחת ששון, הידועה בכינוי "הרוטשילדים של המזרח". אישה כלבבי. אשת חיל יהודיה לדוגמא.
היא יהודיה הודית ממוצא בגדדי, נולדה במומבאי, למשפחת סוחרים, ששלטה במסחר בין הודו לבריטניה. בת בכורה, ל-12 אחיה ואחיותיה. עוד נקודה לזכותה. גם הכותב המתמוגג מאישיותה, הוא אב למשפחה ברוכת 12 ילדים.
אתם מבינים, היא נולדה והייתה לאשת עסקים מצליחה. נישאה לדוד ששון, שהיה ידוע בלמדנותו ובמעשי הצדקה שלו. ילדה וגידלה לתפארת שלושה ילדים, ולאחר פטירת אישה הצדיק, הפכה לאישה המנכ"לית של חברה כלכלית ענקית, הראשונה בהיסטוריה.
מה שמעניין עם האישה המדהימה הזו, שהצלחתה הגדולה ביותר בעיניה ובעיניי מכיריה ומוקיריה, היא היותה נאמנה לתורה ולמצוות ולהלכות העם היהודי. יותר מכך, היא הייתה תלמידה חכמה, סמכות בכתבי רש"י, חריפה ובקיאה. זו היא רבנית אמיתית. פלורה הקפידה לצרף לכל מסעותיה ברחבי העולם שוחט ומניין גברים לתפילה.
חשוב היה לה מאוד, זכויות הנשים בכלל, וזכויות הנשים היהודיות בפרט, במיוחד בעולם התורה וההלכה. פלורה הייתה באר חיה של תורה, יראת שמים, תבונה, טוב לב ונדיבות ... מהבאר הנפלאה שלה, עם ישראל יכול לשאוב, שפע עידוד והשראה אצילית. כך דיבר עליה הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
פלורה התכתבה בדברי תורה, עם ענקי הדור שלה, כמו עם רבינו יוסף חיים ה"בן איש חי", האישה היחידה עימה התכתב. הוא אף הקדיש לה שיר חידה, שחיבר לכבודה.
הייתה לפלורה ראייה של חזון ארוכת טווח, היא הייתה ציונית נלהבת ובעקבות הצהרת בלפור, תמכה ברעיון הקמת מדינה יהודית. תמכה רבות בתחיית השפה והתרבות העברית. השמחה היותר מתוקה בחייה, הייתה הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים. שמחה זו, יש לוודא שתתרבה ותתעצם באוניברסיטה בעברית, לאור ובנאמנות לדמותה המופתית של פלורה הצדיקה. גולת הכותרת בפעילותה היה היישוב היהודי בחברון, אליו הועברו כספים רבים לחיזוק ההתיישבות היהודית בו.
מעל לכל, ניתן לומר כי הבינה מבינתה היתרה, שעיקר התורה כפי שיודעים היטב אנשי הח"ן, אנשי תורת הסוד, היא היותה של תורת ישראל, תורת חסד. פלורה מילאה את ביתה בחסד לנזקקים ולנזקקות, לפליטים ופליטות, ותמכה בתרומות ליחידים ולקהילות. הייתה מהמייסדות של בית החולים היהודי הראשון, בלונדון. כמו כרן, תמכה במחקר מדעי רפואי, במדען היהודי מרדכי זאב חבקין, מפתח החיסון נגד כולרה ודבר. כספה וליבה הושקעו בייסוד בתי ספר, בתי כנסת, ישיבות ובתי חולים.
פלורה הגיעה לגיל גבורות, ועלתה השמיימה בלונדון ( 18בנובמבר 1859 - 14 בינואר 1936) ומשם הועברה, יחד עם בנה הבכור דוד, להיטמן בקרב עמה האהוב עליה מכל, בארץ הקודש, בהר הזיתים.
לשמחתה הגדולה, בתה הקטנה, ושמה מזל טוב, גם היא זכתה לכתר רבנית, מלאה בתורה והנהגה בקודש. בתה האמצעית רחל, הייתה לראש ההסתדרות הציונית בהודו. ילדיה המשיכו את מורשת החסד והלב הנדיב שלמדו מהאב והאם.
הסופר אליהו דנון, כתב על פלורה: "הייתה לי ההזדמנות לבקר הרבה פעמים את המשפחה הנכבדה בהיותה בירושלים, וכמדומני שכדאי להקדיש לה שורות אחדות משום שמשפחה זו היא אחד מבאי-כוחה האחרונים של האצילות היהודית ההולכת ונעלמת מיום ליום. כשאתה בא במגע ומשא עימה, אתה מרגיש את עצמך כל כך רחוק מההתפארות וההתגנדרות הטבועות בנשמתם של המיליונרים... זו היא אשת החיל שרצתה לראות בעיניה את מולדתנו המתחדשת"
על פלורה נאמר, כי היה לה לב מיוחד. לב נדיב שלא פוגשים כל יום. היא חיה את הדרך האמיתית, את דרך האדם, אדם המעלה, את דרך היהדות, את דרך הלב.
את דמותה של פלורה הצדיקה, אני זוכה לפגוש, גם בימינו, בדמותה של פלורה, אשת חברי יוסף איש החסד, אשר יחד עם נשות החיל, ביניהם אשתי אשת החיל, מנחילות לנו את תורת החסד. כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶם (תהילים פט ג).
