מלחמת המצוצה (חלק בפה של בעל חיים טפילי שבו הוא מוצץ את הדם לגוף אליו נטפל), הנמשכת כבר עשרים שנה, מאז נבחר
בנימין נתניהו לשלטון, לא הציבה מעולם גבולות. הכל היה מותר, כדי לנסות ולהפילו מראשות ה
ממשלה. ומי כמו הג'יאהדיסטים יודעים את המלאכה. כמו שמחבל ערבי הולך בצעד נמרץ לבצע את מלחמת "המצווה" שלו, לרצוח יהודים, כך אלה חברו יחד: תקשורת, ושמאל על כל שלוחותיו, מערכת המשפט, משטרה, פרקליטות, במרתפים אפלים הם מתכננים את הציד, את כתבי האישום, את פסקי הדין, להפיל את נתניהו. רוממות שלטון החוק בגרונם, וביזוי המשפט בלשונם (קראנו לפני שבועיים את דבריו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר,
מאיר שמגר שהתראיין עם רעייתו לעיתון של המדינה, כדי לספר לנו שנתניהו צריך להתפטר! אינם יודע מאומה על החקירה, על העובדות, ומעזים להשמיע את דעתם הפרטית. במה חשובה דעתם? ועוד האירו את עינינו, על מפגשיהם עם החברים בעלי אחידות המוח: הבינישים, האהרן ברקים, הארבלים, אלה שכביכול היו אמונים על דין ומשפט, מלהגים על מה שאינם יודעים? ברכת הגומל לכל מי שלא נפל בידיהם).
לא הטרידו אותם המפגינים של מוצ"ש מול ביתו של היועץ. השלטים "ביבי אשם עד שתוכח חפותו", היו בעיניהם "דמוקרטיים". מכונת השנאה שפועלת כנגד נתניהו 24/7, במשך שנים, לא הזיזה להם. הציד, החיפוש הבלתי נלאה לתפוס את ביבי על משהו, התקשורת שלא מפסיקה לשתות לו את הדם בקשית, העיסוק האובססיבי והמחשבה שככל שיכתבו ויאשימו יותר את המשפחה, יצליחו להפוך הכל לעובדה משפטית. הגנגסטרים והגנגסטריות שעומדים וזועקים מידי מוצאי שבת מנסים להשפיע על דעת הקהל הישראלי מחד ולהגביר הלחץ על מנדלבליט מאידך. הם נתמכים בכספים אדירים מבית
הקרן החדשה לישראל ועוד קרנות שמסועפות לה שכל תפקידן לקעקע את הלגיטימיות של מדינת ישראל, של העומד בראשה. הקרנות להשמדת ישראל שמקבלות תרומות למשימה ה"ראויה" ממדינות זרות, ומהאויב הערבי. ואלה חלק מהם: זזים, קרן פורד, האגודה לזכויות האזרח, עיר ימים, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם, ועוד עשרות קרנות ובליל שמות, והתכלית בכולן היא אותה תכלית, הרס מדינת ישראל, והעומדים בראש אלה שמאלנים קשים דוגמת טליה אסון וחבר מרעיה.
אוכל במגשים הפרופוגנדה היא לתכליות שונות. הכפשה אישית כדי ליצור דה-לגיטימציה נגד נתניהו. שהרי דרוקר ודומיו אינם מסוגלים להכותו בנימוקים עניינים, ומעלים סרטים שלא היו מביישים אפילו את המאפייה. זה התחיל בחיתולי פמפרס ליאיר לפני עשרים שנה, שביבי כביכול השיג מחברה שתורמת לו אותם, ועד "ליציאות" של הכלבה. העלילה תמיד אחידה, ומסתיימת בגלידה ופיסטוקים. באמצע "נכנסים" מיני דברים, בתקווה שמשהו יתפוס. הבקבוקים, והרהיטים, אינסטלאטורים ואבות בתים, והיום זה עבר לאוכל במגשים שהוזמנו הביתה. המשטרה כמו ארגון פשע מדליפה כבר מתוך חדרי החקירה למחבלים התקשורתיים, ומנסה לאלץ את היועץ המשפטי לקבל החלטות, לא מתוך חומר החקירה. בינתיים הכוורת עובדת במרץ. כל הצוותים שמטפלים בתיקי ראש הממשלה ויתרו על חופשות ועובדים בכל הכוח. כנראה שהם במצוקה. הם לא מיהרו לחתום עם
ארי הרו, למרות שהיה איתם חודשים ארוכים במשא-ומתן, ואפשר להניח שאין לו הרבה סידקית מפליל במלאי. הם יקחו כמה עצמות רזות ו"ילבישו" עליהם בשר?
רוח אחת פוליטית שכל תכליתה לזרז הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה מנשבת כבר שנים. כולם יודעים את רוח המפקד, לא יודעים בדיוק מיהו, אבל זה לא משנה. בשטח הרבה מפקדים. בכירי ביטחון בדימוס שאותם אסור לבקר וראינו את השתלחותם ב
דוד ביטן שטען "שב"כ רק רוצה לחזור הביתה בשלום". אמירה נכונה ולגיטימית כל כך, ומיד נעמדו כולם על רגליהם כנגד ביטן ואמרו "הפוליטיקאים חייבים להסיר את ידיהם מהארגון". ראשי שב"כ לא נכבדים, אם הפוליטיקאים, ובהם חברי הממשלה יסירו ידיהם מהשב"כ, מי בדיוק יהיה אחראי עליו? הסתדרות הטייחים? שב"כ כפוף לממשלה, ומותר למתוח עליו ביקורת. דוד ביטן הוא נבחר ציבור, וזכותו לומר את דעתו, זה הרי תפקידו וחובתו, לפקח על גופים כמו השב"כ ולבקר אותם. אבל להם, ל"ראשים", מותר להשתלח בראש הממשלה, וכך אמרו שישה ראשי שב"כ לשעבר בסרט ובראיונות לתקשורת זרה: "די לכיבוש. הציבור חש כיום מאוים יותר מהאיומים שנתניהו 'מפמפם' נתניהו מדבר על איומים ולא כך צריכה לפעול מנהיגות", להם מותר להחליט מה מותר לנבחרי ציבור לומר, מה צריך ראש ממשלה לחשוב, האפשר שהם מדמים כי הם בארגנטינה או בברה"מ של פעם, שם היה מותר לאנשי השירות החשאי לסתום פיות לנבחרי ציבור.
כל בן בלי כלום, מרשה לעצמו לבזות, ולחרף. הם השמאלנים המצויים, כך מגיחים מבטן אימם, עם הרוע בהתגלמותו, עם הצביעות, עם הרמייה שהיא בדנ"א שלהם. כעת התקווה הגדולה של התשלובת הפוליטית, התקשורתית, המשטרתית, היא ארי הרו. התקווה היא אותה תקווה זו שהייתה להם בפרשת בראון-חברון. אז כבר ראו בעיני רוחם ארבעה כתבי אישום ובהם לראש הממשלה נתניהו. ואז באו החקירות, ובלית ברירה הקביעה החד-משמעית, כי אין כתב אישום. אז ארי הרו בא להם כמו משיח. לאחר פרשות 1000 2000 בהם הייתה השמחה כנראה מוקדמת מדי. וכשצפו הצוללות, ופרשת בזק ושוב קמה 'קרחנה' במחנה הג'יאהד. יש להם כעת למה לחכות. אבל אני מציעה לג'יאהדיסטים להתחיל לחשוב על פרשייה אחרת. על מה? סומכת עליכם שתמצאו. בכל אופן זה יתן לכם עיסוק לשנים הקרובות, אולי עד 2023.
ונתניהו? היית צריך לדעת כבר שנמצאים בשלטון, אז מושלים. תמיד נשאר השמאל במוקדי הכוח. הימין ניצח בבחירות והשמאל החזיק ברסן, בשיטות שנועדו להבטיח את מאחזיהם הבלתי חוקיים. וכשתצא מסערת החקירות, תהיה חייב לעשות סדר ולטאטא את האורוות המטונפות.
